ע"פ 2077/09 נעים אל עביד נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

הפרשה עליה נקרא המערער לתת את הדין, התרחשה בחודשים אפריל ומאי 2009, כאשר סאמי אל-עביד, תושב ישראל, הסכים לרכוש נשק עבור אחד – איברהים אבו סלאמה. זה האחרון מסר לסאמי סכום של 9000 דולר, ובעקבות כך נפגש

סאמי עם שניים מהם קנה 5 רובים מסוג קלצ'ניקוב ומחסניות. את כלי הנשק הסתיר סאמי בחורשה, עד שבאחד הימים ביקשו איברהים להובילם לקלקיליה. בעקבות כך פנה סאמי למערער ואחר, וביקש מהם ללוותו עם רכב כדי להתריע מפני מחסומים של כוחות הביטחון. המערער נעתר להצעה, וליווה את סאמי עד לכפר קאסם, תוך שהוא יודע כי סאמי מוביל נשק. להשלמת התמונה נוסיף, כי סאמי המשיך בדרכו לקלקיליה, שם מסר את הרובים לאחר על פי הנחייתו של איברהים.

המערער הודה בחלקו בפרשה, ובעקבות כך הורשע בעבירות של הובלת נשק והסתייעות ברכב לביצוע פשע, עבירות לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, וסעיף 43 לפקודת התעבורה. בעקבות כך נדון המערער לשלוש וחצי שנות מאסר, שנה וחצי מאסר על-תנאי, והוא נפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך 10 חודשים מתום מאסרו.

כנגד עונש זה מופנה הערעור.

נטען, כי העבירות בוצעו בשנת 2004, ולאחר חקירה שוחרר המערער ממעצרו מבלי שהיתה כוונה להעמידו, הואיל והיה אמור להעיד כנגד העבריין העיקרי בפרשה. דא עקא, עקבותיו של המערער אבדו, ובמשך תקופה ארוכה לא ניתן היה לאתרו, ועל כן משאותר בשנת 2007 הוחלט להעמידו לדין. ועוד נטען, כי מדובר במי שנטל חלק שולי בפרשת הנשק, הוא אב לארבעה ילדים, והתנהגותו עד כה היתה נורמטיבית. כן הופנינו לתסקירו של שרות המבחן, שהמלצתו היתה להסתפק בעונש בו יוכל המערער לשאת בדרך של עבודות שירות.

אין בידנו להיעתר לערעור. המערער נתן את ידו לביצוען של עבירות להן עלולה להיות השלכה מרחיקת לכת על ביטחון הציבור ושלומו. התרענו בעבר וחזרנו והתרענו מפני עבירות בנשק, הואיל וסופו של נשק זה להגיע לידיהם של גורמים עוינים או עבריינים, וניסיון החיים מלמד כי אלה גם אלה אינם מהססים לעשות בו שימוש, אפילו כרוך הדבר בפגיעה בחפים מפשע. אכן, חלקו של המערער בפרשה היה קטן, אולם לעניין זה נתן בית המשפט המחוזי את דעתו שעה שהשית עליו עונש מתון, ודי אם נציין לשם השוואה, כי סאמי אל-עביד נדון ל-10 שנות מאסר.

אשר על כן, הערעור נדחה.