פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2085/02 אסמעיל מוסא סלאימה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · ערעור על הרשעה ועל גזר דין בעבירות שוד מזויין וקשירת קשרערעורים פליליים על הכרעת דין וגזר דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את ערעוריהם של שני מערערים שהורשעו בשוד מזויין בבנק ובעבירות נלוות. נקבע כי בית המשפט המחוזי רשאי היה להעדיף הודעות שותפים במשטרה על פני חזרתם בבית המשפט, בהתקיים חיזוקים. טענת אי-אחידות הענישה נדחתה נוכח חלקו המרכזי של המערער והעברו הפלילי.

העובדות

המערערים הורשעו בסדרת עבירות משותפות הקשורות לשוד מזויין בחבורה, קשירת קשר לשוד מזויין, עבירות נשק וניסיון לגניבת רכב. בשוד בבנק הוצאו כ-65,000 ש"ח. כל אחד מהמערערים נגזרו תשע שנות מאסר, מתוכן שש בפועל, והופעלו מאסרים על-תנאי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהכרעת הדין שהרשיעה את המערער על בסיס הודעות שותפים במשטרה שחזרו בהם בבית המשפט?
  2. 2.האם יש להקל בעונשו של המערער בשל אי-אחידות הענישה ביחס לשותפים שהעידו נגדו?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט רשאי להעדיף הודעות שותפים במשטרה על פני עדותם בבית המשפט לפי סעיף 10א לפקודת הראיות, בהתקיים חיזוקים להודעות.

    ״ואולם בית-משפט קמא ראה לעשות שימוש בהוראת סעיף 10א לפקודת הראיות בהעדיפו את הודעותיהם של אותם שותפים במשטרה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אי-אחידות בענישה אינה מצדיקה הקלה כאשר המערער נטל חלק עיקרי במעשים ובעל עבר פלילי עשיר.

    ״לא זו בלבד שסלאימה גורר אחריו עבר פלילי עשיר ביותר, וגם בתקופה שעל-פי עדותו של אותו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שוד מזויין
  • קשירת קשר
  • חיזוקים
  • אחידות הענישה
  • עבר פלילי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 2085/02

ע"פ 2322/02

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופט י' אנגלרד

המערער

בע"פ 2085/02:

אסמעיל מוסא סלאימה

המערער

בע"פ 2322/02: אסעד (מוחמד) סתיתי

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

תאריך הישיבה: ב'

באב תשס"ב (11.7.2002)

בשם

המערער

בע"פ 2085/02:

עו"ד צבי אבנון

בשם

המערער בע"פ 2322/02: עו"ד חנא בולוס

בשם

המשיב

ה:

עו"ד

יהושע למברגר

ערעורים

על גזר-הדין (בע"פ 2322/02 - גם על

הכרעת

הדין) שניתנו בבית-המשפט המחוזי

בנצרת

מיום 24.1.02 בת"פ 1145/00 שניתן

על-ידי

כב' סגן הנשיא ע' ר' זועבי

פסק-דין

השופט מ' חשין:

שני המערערים שלפנינו הורשעו בסידרת עבירות שהיתה משותפת להם ולעוד נאשמים שהורשעו אף הם בדינם. עיקרן של העבירות סבב סביב מעשה שוד מזויין בחבורה, קשירת קשר למעשה שוד מזויין ועוד עבירות נילוות לעבירות אלו, כעבירות בנשק וניסיון לגניבת רכב. המערער בע"פ 2322/02 ( סתיתי ) הורשע אף בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה והפרעה לשוטר ואילו המערער בע"פ 2085/02 ( סלאימה ) הורשע אף בניסיון לקשירת קשר לביצוע פשע. כל אחד מן המערערים עונשו נגזר לתשע שנות מאסר, מתוכן שש שנים מאסר בפועל ושלוש שנים מאסר על-תנאי. כן הופעלו נגד המערערים מאסרים על-תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדם: שישה חודשי מאסר שהופעלו במצטבר נגד סתיתי ושישה חודשי מאסר שהופעלו במצטבר שנגד סלאימה.

סתיתי ערער על הכרעת-הדין ועל גזר-הדין ואילו סלאימה על גזר-הדין בלבד.

אשר לערעורו של סתיתי על הכרעת-הדין: לא מצאנו בערעור זה כל-ממש. שני שותפים של סתיתי הפלילו אותו במישרין ודי היה בהפללתם של אלה כדי להרשיעו בדין. בהודעותיהם במשטרה סיבכו אותם שני שותפים את סתיתי באורח מפורש ובבית-המשפט חזרו בהם מהודעותיהם במשטרה. ואולם בית-משפט קמא ראה לעשות שימוש בהוראת סעיף 10א לפקודת הראיות בהעדיפו את הודעותיהם של אותם שותפים במשטרה על-פני עדותם בבית-המשפט. גם חיזוקים נמצאו לאותן הודעות, ולא נמצא לנו טעם טוב להתערב בהכרעתו של בית-משפט קמא. אשר לגזר-הדין: אין ספק כי אין כל חומרה בגזר-הדין שנגזר על סתיתי בשים-לב לחומרת המעשים שעשה, בראשם השוד המזויין בבנק, שוד שבעקבותיו עלה בידי השודדים להוציא מן הבנק כ- 65,000 ש"ח.

אשר לערעורו של סלאימה: עו"ד אבנון טען לפנינו כי בגוזרו על מרשו עונש של שש שנות מאסר התעלם בית-משפט קמא מכלל אחידות הענישה. וכל-כך למה? אחד, ששני השותפים האחרים אשר העידו נגדו בבית-משפט עונשם לא נגזר אלא לארבע שנים וחצי, ושניים, שמרשו עזר לכוחות הביטחון בזמנו, ולזכותו אף העיד קצין משטרה גבוה בנושא עזרתו למשטרה.

לא מצאנו הצדק להקל בעונשו של סלאימה. לא זו בלבד שסלאימה גורר אחריו עבר פלילי עשיר ביותר, וגם בתקופה שעל-פי עדותו של אותו קצין משטרה עזר למשטרה עבר עבירות לא קלות; ולא זו בלבד שנטל חלק עיקרי בעבירת השוד המזויין ובקשירת הקשר לביצוע השוד המזויין; וכי למעשי השוד והשוד המתוכנן הביא עימו שני אקדחים; אלא שחלקם של שני השותפים אשר העידו נגדו היה, כהחלטת בית-משפט קמא, קטן מחלקו-שלו במעשים ואף עברם הפלילי קל הוא בהרבה מעברו. אין ספק כי מאסר שש שנים בגין המעשים שעשה סלאימה נוטה לצד הקולה ולא מצאנו טעם להתערב בגזר-הדין שהוטל עליו.

אנו מחליטים לדחות את הערעורים שלפנינו: את ערעורו של סתיתי על הכרעת-הדין ועל גזר-הדין ואת ערעורו של סלאימה על גזר-הדין.

היום, ב' באב התשס"ב (11.7.2002)

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

02020850. G01

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

רשם

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il

לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 2322/02

הלכות

  1. 1בית המשפט רשאי להעדיף הודעות שותפים במשטרה על פני עדותם בבית המשפט לפי סעיף 10א לפקודת הראיות, בהתקיים חיזוקים להודעות.
  2. 2אי-אחידות בענישה אינה מצדיקה הקלה כאשר המערער נטל חלק עיקרי במעשים ובעל עבר פלילי עשיר.