ע"פ 2085/97 מוחמד בן ג'מיל שורפי נ. מדינת ישראל

חרף טענותיו הממצות של בא כוחו המלומד של המערער, אין בידינו לקבל את הטענה כי אין ראיה משכנעת כי המערער היה עם מניעי בסמוך למקום המטמון של הסם. ראיה כזאת קיימת אם בדרך האלימינציה ואם בדרך של ראיות ישירות. משהגיע המערער עם מניעי עד סמוך למקום הסם, והאחרון אף הרים את מכסה העץ שכיסה על הסם, לא ניתן להסיק אלא זאת שלמערער היתה נגיעה לסם, בהעדר הסבר אחר מצדו לסיבת בואו והמצאותו במקום. הסבר כזה לא נתן המערער.

המערער הורשע בנסיון להחזיק סם מסוכן בכמות 76.3 גרם הרואין, היא כמות הסם שנמצאה במחבוא טרם שהמשטרה המירה בהחבא את הסם בחומר אחר, והציבה תצפיות במקום. משהוכח כי למערער היתה נגיעה לסם מעצם הגעתו למקום, ניתן לראותו כמי שניסה להחזיק בכל כמות הסם שהיתה במטמון ושנלקחה קודם על ידי המשטרה.

לא ראינו להתערב בעונש שנגזר על המערער, אשר כולל הפעלת שני מאסרים על תנאי, נוכח עברו הפלילי העשיר אשר כולל גם עבירות סמים.

הערעור על שני חלקיו נדחה.