פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
211/10
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופטת א' חיות
המערער:
איהאב גמבז
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בבאר שבע בתפ"ח 1186/08 שניתן ביום 22.12.2009 על ידי כבוד השופטים:
ר' אבידע, ח' סלוטקי ומ' ברנט
תאריך הישיבה:
ט"ו בטבת התשע"א
(22.12.10)
בשם המערער:
עו"ד עידו פורת
בשם המשיבה:
אין התייצבות עקב שביתת הפרקליטות
בשם שירות המבחן:
גב' ברכה וייס
פסק-דין
לא ראינו יסוד לערעור זה. במסגרת הסדר טיעון הורשע המערער על פי כתב אישום מתוקן בעבירה של הריגה. סיפור המעשה בתמצית, על פי כתב האישום, וככל שהדברים נוגעים למערער, הוא זה: בין המערער לבין המנוח, קטין, יליד 1992, נוצר סכסוך. במסגרת סכסוך זה תקף המערער את המנוח וגרם לו חבלה. המנוח, מצידו, דקר את המערער בכתפו. בהמשך נערכה סולחה בין המשפחות. ביום האירוע, ה- 4.10.2008, נתקל המערער במנוח ובני משפחתו שבאו לקטוף זיתים. המערער קרא לשני אחיו. המערער הצטייד בסכין ובמקל ואחיו הצטיידו במקלות. הם הגיעו למקום בו היה המנוח ברכב, עצרו את הרכב ורדפו אחרי המנוח, שנמלט בצעקות. אביו של המנוח יידה אבנים לעבר המערער ואחיו על מנת שירפו מהמנוח. המערער דקר את המנוח שלוש דקירות בפלג גופו העליון וגרם למותו. לאחר מכן המערער ואחיו נמלטו מן המקום.
זהו סיפור המעשה בקצרה. הצדדים הציגו בפני בית המשפט הסדר טיעון לפיו המערער יואשם בהריגה וטווח הענישה שהוצע היה בין 20 שנה (כבקשת התביעה) לבין 18 שנים (כבקשת ההגנה).
אנו ערים לכל הנסיבות המקלות, לרבות גילו הצעיר של המערער ובקשת הסליחה אך לא ראינו מקום מלהתערב בעונש המאסר של 20 שנות מאסר שהוטל על המערער. עונש זה הוא בגדרי טווח הענישה המוסכם והוא גם ראוי והולם את חומרת המעשה.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ט"ו טבת, תשע"א (22.12.2010).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת