ע"פ 2128/97 מדינת ישראל נ. אזולאי יצחק

המערערים הורשעו בחמישה פריטים שעניינם סחר בסם מסוכן. על כל אחד מהם הוטלו בגין הרשעה זאת שלוש שנות מאסר וכן הופעלו נגדם שני מאסרים על תנאי שהיו מופעלים כנגד כל אחד מהם - כנגד המערער הראשון שני מאסרים על תנאי, האחד בן שנה והשני בן שלושה חודשים שהופעלו בחופף, באופן שהעונש הכולל שהוטל עליו הוא ארבע שנות מאסר. כנגד המערער השני היו מוטלים שני מאסרים על תנאי, האחד בן שמונה-עשר חודש והשני בן ששה-עשר חודש. הם הופעלו בחופף באופן שהעונש הכולל שהוטל עליו הוא ארבע וחצי שנות מאסר. לפנינו ערעור המערערים על הכרעת הדין וערעור המדינה על קולת העונש.

דין הערעור על הכרעת הדין להידחות. הרשעת המערערים מבוססת כראוי על האמון הכולל שניתן בעדותו של הסוכן והסיוע שנמצא לה בפרטים השונים. לא מצאנו מקום להתערב לא באמון ולא בסיוע.

לעומת זאת דין ערעור המדינה על קולת העונש להתקבל. המערער מס' 1 סחר ב98- גרם הירואין והמערער מס' 2 - ב110- גרם הירואין. לשניהם עבר פלילי מכביד ביותר. את העבירות ביצעו כשמאסרים על תנאי תלויים ועומדים נגדם. ההנמקה שנתנה הערכאה הראשונה לעונש הקל שהוטל עליהם היתה שהסוכן הסמוי ביצע כלפיהם "פרובוקציה". בכך טעתה הערכאה הראשונה. על פי מדיניותנו שלא למצות את הדין עם הנאשמים בערעור המדינה, החלטנו להטיל בגין ההרשעה בתיק זה על המערער מס' 1 חמש שנות מאסר ועל המערער מס' 2 חמש שנות מאסר. שאר חלקי גזר הדין נשארים בעינם. התוצאה היא שהעונש הכולל שיוטל על המערער מס' 1 הוא שש שנות מאסר והעונש הכולל שיוטל על המערער מס' 2 הוא שש וחצי שנות מאסר.