ע"פ 2145/99 עומר סולטאן נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בשבע פרשיות בהן ביצע עבירות הקשורות בגניבת כלי רכב, נסיונות לגונבם ומסחר בכל רכב גנובים. בית המשפט המחוזי גזר עליו ארבעים חודשי מאסר לריצוי בפועל ושנת מאסר על-תנאי וכן פסל אותו מלקבל ולהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שלוש שנים מתאריך שחרורו ממעצר. בביצוע עבירותיו הפר המערער את תנאיהם של שני גזרי דין קודמים בהם הוטלו עליו עונשי מאסר מותנים. לפיכך החליט בית משפט קמא להפעיל את עונשי מאסר על-תנאי, האחד לשבעה חודשים והשני לשנים עשר חודשים, באופן שהם חופפים ביניהם אך מצטברים לתקופת המאסר שהוטל. המשמעות המעשית היא שעל המערער הוטל לרצות חמישים ושניים חודשי מאסר.

חרף טענותיו של הסניגור, שאמר לזכות המערער כל מה שניתן לומר, אין אנו רואים מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, לא לענין תקופת המאסר ולא לענין תקופת הפסילה להחזיק רשיון הנהיגה.

הערעור נדחה.