פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2161/13 חוסין שלבי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע על פי הודאתו בפציעה בנסיבות מחמירות לאחר שחתך את המתלונן בסכין. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, וקבע כי העונש אינו סוטה מרף הענישה.

העובדות

המערער חתך את המתלונן בסכין לאורך גבו לאחר ויכוח, בחתך של כ-20 ס"מ עם חיתוך שרירים. המערער הורשע על פי הודאתו בפציעה בנסיבות מחמירות. בית המשפט המחוזי גזר 12 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשים על תנאי ופיצוי של 3,000 ש"ח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בחומרת עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער בעבירת פציעה בנסיבות מחמירות?

הלכות

  1. 1

    העונש אינו סוטה מרף הענישה ואף נוטה לקולא, בהתחשב בחומרת הפציעה ובנשיאה בנשק קר.

    ״העונש שהוטל על המערער אינו סוטה כלל וכלל מרף הענישה, ואף״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פציעה בנסיבות מחמירות
  • סכין
  • ענישה
  • עונש מאסר בפועל
  • הסדר טיעון
  • גילו הצעיר
  • חסר עבר פלילי
  • פיצוי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

2161/13

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט נ' סולברג

המערער:

חוסין חבשי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על פסק דינו של בית המשפט

המחוזי בנצרת בת"פ 6009-06-12 שניתן ביום 05.02.2013 על ידי כבוד סגן

הנשיא, השופט ת' כתילי

תאריך הישיבה:

ז' בסיון התשע"ג

(16.05.13)

בשם המערער:

עו"ד יוסף שלבי

בשם המשיבה:

עו"ד ארז בן ארויה

פסק-דין

השופט י' עמית :

ביום 29.5.2012 נתגלע ויכוח בין המערער לבין המתלונן. במהלך הויכוח ניגש המערער לרכבו, הוציא סכין יפנית והתקרב למתלונן. המתלונן אץ-חש לרכבו והוציא משם מגבה (ג'ק) על מנת להתגונן, וכאשר המערער התקרב אליו השליך לעברו את המגבה, שפגע בברכו של המערער, והחל להימלט. המערער דלק אחר המתלונן וחתך אותו בסכין לאורך גבו, חתך באורך של 20 ס"מ עם חיתוך של שרירים. בגין כך

הורשע המערער על פי הודאתו בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 334 + 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

במסגרת הסדר הטיעון טענו הצדדים באופן חופשי לעניין העונש, ולסופו של יום השית בית המשפט על המערער עונש מאסר של 12 חודשים לריצוי בפועל ו-6 חודשים על תנאי, וכן פיצוי בסך 3,000 ₪ למתלונן.

על כך נסב הערעור שבפנינו, בו מלין המערער על חומרת עונש המאסר בפועל, בין היתר, נוכח גילו הצעיר והיותו חסר עבר פלילי.

העונש שהוטל על המערער אינו סוטה כלל וכלל מרף הענישה, ואף נוטה לקולא בהתחשב בכך שענייננו בדקירה שהביאה לפציעה לא קלה של המתלונן. כל מילה נוספת על "תת-תרבות" הסכין מיותרת, באשר בית משפט זה חזר ואמר פעם אחר פעם כי חברה מתוקנת אינה יכולה להשלים עם פתרון סכסוכים בנשק קר או חם ועל בתי המשפט לתרום למאמץ למגר את הנגע.

אשר על כן, אנו דוחים את הערעור.

ניתן היום, ז' בסיון התשע"ג

(16.5.2013).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (5 מסמכים)

  • ע"פ 2028/15אכרם ג'וליס נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 5980/15מדינת ישראל נ. מאיר פרי זדהפסק-דין
  • ע"פ 3799/14כאמל אבו שנב נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 6310/14פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 5794/13מדינת ישראל נ. שיכה חלילפסק-דין

הלכות

  1. 1העונש אינו סוטה מרף הענישה ואף נוטה לקולא, בהתחשב בחומרת הפציעה ובנשיאה בנשק קר.