ע"פ 2173/16 ע"פ 2173/16

השופט י' דנציגר:

לאחר ששמענו בקשב רב את טיעוני הצדדים לפנינו ועיינו באסמכתאות שהוצגו לנו, לא ראינו מקום להתערב בגזר הדין במסגרתו הושתו על המערער 48 חודשי מאסר לריצוי בפועל (בניכוי ימי המעצר) ומאסר מותנה.

המערער הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש, בביצוע עבירה של סחר בסם מסוכן, משמכר לסוכן משטרתי 50 גרם נטו של סם מסוכן מסוג קוקאין תמורת 19,000 ש"ח.

את עיקר טיעוניו מיקד המערער בפער הענישה בינו לבין נאשם 2 בכתב האישום – אחיו של המערער – עליו הושתו במסגרת הסדר טיעון סגור, 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל (מתוכם 21 חודשי מאסר בגין עבירת הסיוע לסחר בסם מסוכן, ועבירת נהיגה בזמן פסילה; לצד הפעלה במצטבר של 9 חודשי מאסר, מתוך מאסר מותנה בר הפעלה בן 24 חודשים שהושת עליו בתיק אחר). עוד נטען כי עונשו של המערער חורג מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים.

המשיבה ביקשה לעמוד על ההבדלים בין שני האחים שהצדיקו לשיטתה את הפער בענישה: מעורבותו המרכזית של המערער באירוע, לעומת מעורבות משנית של אחיו; הרשעת המערער בעבירת סחר בסם מסוכן (שחומרתה נהירה לכל), שעה שאחיו הורשע בעבירת סיוע לסחר; העדר הסכמה לעניין העונש בהסדר הטיעון בעניינו של המערער, לעומת הסדר טיעון סגור בעניינו של אחיו; ועבר פלילי מכביד יותר של המערער מזה של אחיו. עוד טענה המשיבה כי במקרים דומים הושתו עונשי מאסר דומים על הנאשמים.

האבחנות בין שני המעורבים, כמפורט לעיל, מצדיקות את הענישה בדרגות שונות. יתר על כן, עיקרון אחידות הענישה אינו עיקרון המצדיק או מאפשר קביעה של העונש בדרך של חישוב מתמטי מדוייק.

צודקת באת כוח המערער בטענתה כי העונש שהושת על המערער הינו עונש חמור. ואולם, עונש זה אינו חורג, בוודאי שלא בצורה משמעותית, מעונשים שהושתו על עבריינים שהורשעו בעבירת סחר בסם מסוכן במקרים דומים, ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב במקרים כגון דא.

אשר על כן הערעור נדחה.