ע"פ 2194/15 פלוני נ. מדינת ישראל

1.המערער, קטין יליד 20.3.1997, בן 16 ו-9 חודשים בעת ביצוע העבירה, הורשע על פי הודאתו בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

על פי עובדות כתב האישום, בין המערער למתלונן התפתחה תגרה, במהלכה הוכה הנאשם על ידי המתלונן. המערער אמר למתלונן להמתין – "תראה מה שאני אעשה לך" – נכנס לבניין מגורים, הצטייד בחפץ חד, חזר למתלונן, אמר לו לצאת החוצה מהמכונית "אם אתה גבר", והשניים המשיכו בתגרה כאשר בשלב מסויים דקר המערער את המתלונן בפניו וגרם לעקירת עינו השמאלית.

בגין כך נדון המערער לשלוש שנות מאסר, והערעור נסב על חומרת העונש.

2.במהלך שהותו בחלופת מעצר נסתבך המערער בעבירות נוספות, בגינן תלוי ועומד כנגדו כתב אישום. אך לאחרונה נדון המערער בגין עבירות אחרות לעונש מאסר של חמישה חודשים בפועל בחופף לעונש המאסר שהושת עליו בתיק שבפנינו (ת"פ 52299-11-13 מיום 7.1.2016).

בנסיבות אלה, נוכח המעשה החמור בו הורשע המערער והשלכותיו על נפגע העבירה (כפי שעולה מהתסקיר שהוגש לנו), איננו רואים כל עילה להתערב בעונש.

3.מהתסקיר בעניינו של המערער ניתן ללמוד, כי בהיותו בכלא אופק הסתבך במספר עבירות משמעת. כיום שוהה המערער בכלא "מעשיהו" ומהתסקיר עולה כי תפקודו בכלא תקין, הגם שאינו משולב בטיפול, חינוך או תעסוקה, והוא מתחיל להתייחס לדפוסי התנהגותו הבעייתיים. אנו תקווה כי הוא יתמיד בדרך זו, ויחזור למסלול נורמטיבי עם שחרורו מהכלא.

4.סוף דבר, הערעור נדחה.