ע"פ 2204/05 עלי עיסא נ. מדינת ישראל

השופטת ד' ביניש :

המערער הורשע בקשירת קשר לפשע ובשוד בגין מעשה עבירה שביצע כלפי המתלוננת אשר בעת שיצאה מבנק בשעות אחר הצהרים תקף אותה המערער, תפס בגרונה ותוך חניקה חטף מידה את ארנקה ונמלט לרכב שהמתין לו ובו שותפו למעשה, נהג המילוט. מלכתחילה קיבל בית המשפט

קמא את טיעון המערער כי פעל בהשפעת סמים, והשית עליו צו מבחן ללא ענישה כדי שישהה בקהילה טיפולית לגמילה מסמים, כפי שהמליץ שירות המבחן.

חלף זמן והמערער כשל ושירות המבחן ביקש מבית המשפט, הן בתיק זה והן בהליך נוסף שהתנהל נגד המערער בבית משפט השלום, לבטל את צו המבחן, כיוון שהמערער לא עמד בו. עקב כך הושת על המערער עונש של 48 חודשי מאסר, בהפחתת תקופת מעצר ומתוכו 6 חודשים חופפים לעונש אחר שהוא מרצה, ו-42 חודשים במצטבר לעונש אחר.

הערעור מופנה כנגד חומרת העונש וטענתו העיקרית של הסנגור המלומד היא כי הפער בין העונש שהוטל על מרשו לבין שותפו לעבירה שנידון ל-18 חודשי מאסר בפועל אינו מוצדק.

לא ראינו לקבל טענות אלה. המערער היה המבצע הפעיל של העבירה החמורה, ניתנה לו הזדמנות לחזור לדרך הישר ולא עמד בה; בהתחשב במכלול הנסיבות ובעבירה החמורה של שוד של ארנק שבוצע באלימות כלפי אשה שצעדה לתומה ברחוב, אין העונש מוגזם כלל.

משירות המבחן נמסר לנו כי המערער עובר כיום הליך גמילה מסמים בכלא, ועד כה הוא משתף פעולה ויש לקוות כי יצליח בכך.

הערעור נדחה.