ע"פ 2207/17 מיכאל בן חמו נ. מדינת ישראל

שקלנו את טיעוני הצדדים ואת המלצת שירות המבחן.

המקרה שלפנינו, אינו נמנה על המקרים שבהם הפוגע ברח ממקום התאונה, ללא דיווח ותוך ניסיון להעלים ראיות המעידות על מעורבותו בתאונה, או מקרה שבו הפוגע הסגיר עצמו למשטרה רק אחרי שידע כי היא דולקת אחריו. במקרה זה, דקות ספורות לאחר שעזב את מקום התאונה (שלא היה אחראי לגרימתה), כאשר במקום נכחו אנשים נוספים, יצר המערער קשר עם המשטרה ביוזמתו והודיע על קרות התאונה ומעורבותו בה, ולפי הנחיות המשטרה התייצב בתחנת המשטרה. לכך יש להוסיף את נסיבות חייו הקשות ומצבו הנפשי הבלתי יציב של המערער, והתרשמות שירות המבחן כי עונש מאסר בפועל עלול לגרום להידרדרותו.

בהינתן הצטברותם של טעמים חריגים אלה, ומשהענישה היא לעולם אינדיבידואלית, ראינו לקבל את הערעור במובן זה שעונש המאסר בפועל שהושת על המערער יועמד על 6 חודשים וירוצה בדרך של עבודות שירות, בכפוף לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.

הממונה על עבודות שירות ימציא אפוא חוות דעתו תוך 30 ימים, ובהמשך יינתן פסק דין משלים.