פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו
כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
2237/16
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט נ' הנדל
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
מדינת ישראל
2. פלונית
3. פלונית
ערעור על פסק דינו
של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט ר' כרמל, כ' מוסק וש' רנר) מיום 7.2.16 בתפ"ח
34235-11-14
תאריך הישיבה: ה'
בשבט התשע"ז (01.02.17)
בשם המערער: עו"ד
מוחמד חלאילה
בשם המשיבים: עו"ד
מיכל
בלומנטל
פסק-דין
המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:
א.
המדובר במקרים חמורים של פגיעה מינית בבת ובנכדה (שאירעו בהתאמה ב-1989 וב-2010), בהם הורשע המערער – כיום בן 70 וללא עבר פלילי
– לפי הודייתו בכתב אישום מתוקן. בית המשפט קמא בחן את המקרה וקבע בנוגע לנכדה מתחם של 8-4 שנות מאסר בפועל ובנוגע לבת ל-3 שנות מאסר בפועל. בשקלול גזר שש שנות מאסר מיום המעצר 4.11.14, מאסר על תנאי ל-10 חודשים ופיצוי לנכדה בסך 40,000 ₪ ולבת 20,000 ₪. בערעור נטען לחומרת העונש נוכח מצב רפואי, הודיה והבעת חרטה וכן הגליה ממושכת מן הכפר. נטען גם באשר לגובה הפיצוי. מטעם המדינה נטען, כי אין להתערב בעונש ואף לא בפיצוי, נוכח החומרה.
ב.
בעקבות החלטתנו ביום הדיון שבה נתבקשה הודעה אם שולם הפיצוי, שמענו, מחד גיסא, על עמדת המתלוננות המחשיבות את העונש וההרחקה אף יתר על הפיצוי, ומאידך גיסא קיבלנו את האישור כי הפיצוי שולם.
ג.
אין חולק על החומרה שבמעשים. עם זאת, נוכח הגיל, המצב הרפואי, השנים שחלפו וגם הבאת תשלום הפיצוי בחשבון – החלטנו להפחית מה מן העונש, ועדיין בגדרי המתחם ובמסר מחמיר, ולהעמידו על חמש שנות מאסר ושישה חודשים. המאסר על תנאי בעינו. אנו מקוים כי המערער לא ישוב לסורו. נוסיף, כי תקוותנו היא שהפיצוי יסייע לנפגעות לשקם עצמן, ואנו מאחלים להן כל טוב.
ניתן היום, ב' באדר
התשע"ז (28.2.2017).
המשנה לנשיאה
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט