פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2242/97 פודולסקי אילנה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ערעור על הרשעה בהריגה והפחתת עונש מאסר בפועלערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את הערעור על ההרשעה בהריגה, מאחר שהממצאים העובדתיים מעוגנים בחומר הראיות. עם זאת, בשל מצבה הנפשי של המערערת והדרדרותה לאחר גזר הדין, הופחת עונש המאסר בפועל משנה וחצי לשנה אחת.

העובדות

המערערת הורשעה בהריגה ונגזרו עליה שלוש שנות מאסר, מהן שנה וחצי לריצוי בפועל. לאחר גזר הדין חלה הדרדרות חמורה במצבה הנפשי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהרשעת המערערת בהריגה על סמך הממצאים העובדתיים שנקבעו בערכאה הראשונה?
  2. 2.האם יש להפחית את עונש המאסר בפועל שהוטל על המערערת בנסיבותיה המיוחדות ומצבה הנפשי?

הלכות

  1. 1

    הרשעת המערערת בהריגה נותרה על כנה מאחר שהממצאים העובדתיים מעוגנים בחומר הראיות.

    ״נחה דעתנו כי הממצאים העובדתיים, שנקבעו על-ידי הערכאה הראשונה, מעוגנים בחומר הראיות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בנסיבות מיוחדות של מצב נפשי והידרדרות לאחר גזר הדין, יש להפחית את עונש המאסר בפועל לשנה אחת.

    ״לא היינו מתערבים בו לולא הנסיבות המיוחדות ויוצאות הדופן של המערערת מצבה הנפשי וההדרדרות הרבה שחלה בו לאחר גזר-הדין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הריגה
  • ערעור על גזר דין
  • עונש מאסר בפועל
  • הדרדרות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 2242/97

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד

השופט י' טירקל

כבוד

השופטת ד' ביניש

המערער

ת :

אילנה

פודולסקי

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על פסק דין

בית המשפט

המחוזי בירושלים מיום 19.2.96

בת"פ 290/94 שניתן על ידי כבוד

השופטת מ' שידלובסקי-אור

תאריך הישיבה: ל' באב תשנ"ז (2.9.97)

בשם המערערת: עו"ד וירצברגר

בשם המשיבה: עו"ד חובב ארצי

פ ס ק - ד י ן

המערערת הורשעה בהריגה. הוטלו עליה שלוש שנות מאסר, מהן שנה וחצי לריצוי בפועל. הערעור שבפנינו על הכרעת הדין וגזר הדין גם יחד. לעניין הכרעת הדין, נחה דעתנו כי הממצאים העובדתיים, שנקבעו על-ידי הערכאה הראשונה, מעוגנים בחומר הראיות, וכי המסקנה המשפטית המתבקשת מכך הינה הרשעת המערערת, כפי שנקבע על-ידי בית-המשפט המחוזי. אנו דוחים איפוא את הערעור על ההרשעה. לעניין הערעור על גזר-הדין, לא היינו מתערבים בו לולא הנסיבות המיוחדות ויוצאות - הדופן של המערערת - מצבה הנפשי וההדרדרות הרבה שחלה בו לאחר גזר-הדין. בנסיבות אלה, הננו סוברים כי יש להעמיד את עונש המאסר בפועל שהוטל על המערערת על שנת מאסר אחת. שאר חלקי גזר-הדין יעמדו בעינם. אנו מקווים כי הטיפול הנפשי שהמערערת זקוקה לו ינתן לה במסגרת שרות בתי-הסוהר.

המערערת תתייצב לתחילת ריצוי עונשה ביום א', כ"ה בתשרי התשנ"ח, ה- 26.10.97, וזאת עד לשעה 12:00 בבית-המשפט המחוזי בירושלים.

ניתן היום, ל' באב התשנ"ז (2.9.97), בפני

באי כוח הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ

ט ש ו פ ט ת

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97022420.

A02

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הרשעת המערערת בהריגה נותרה על כנה מאחר שהממצאים העובדתיים מעוגנים בחומר הראיות.
  2. 2בנסיבות מיוחדות של מצב נפשי והידרדרות לאחר גזר הדין, יש להפחית את עונש המאסר בפועל לשנה אחת.