ע"פ 2253/18 מדינת ישראל נ. מוראל לזימי

השופט נ' סולברג :

עונש קל, קל מדי, נגזר על המשיב בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע – מאסר על תנאי. המשיב חויב גם בתשלום פיצוי כספי למתלוננות.

כזאת עשה המשיב: שתי אחיות קטינות התקלחו במקלחת בבריכת מלון, כשהן לבושות בבגדי-ים. המשיב נכנס, ביקש ללחוש סוד לאחת מהן, כשהתקרבה אליו נישק אותה על לחיה ונצמד אליה מאחור. כשהתרחקה, פנה המשיב לאחותה, ביקש ללחוש סוד גם לה, אך היא התעלמה. המשיב אחז בפניה, נישק אותה על שפתיה, הכניס את ידו לבגד הים שלבשה, ונגע בישבנה ובחזה. במועד אחר התקרב המשיב אל קטינה אחרת בשעה שהתקלחה במקלחת בחוף הים והיכה אותה על ישבנה.

היטב ניתח בית המשפט המחוזי את פרטי העניין, שקל את השיקולים הצריכים לעניין, אך התוצאה העונשית שאליה הגיע – מחייבת התערבות. בדין הוגש הערעור על קולת העונש. אמת נכון הדבר, ישנן נסיבות אישיות מעיקות לגבי המשיב, הוא ראוי לרחמים ולהתחשבות, אך יש להגן על הציבור מפניו ולהטיל עליו עונש הולם ומרתיע.

עלינו לציין, כי בשקידתו הרבה, בניסיון להביא לשילוב המערער במסגרת טיפולית, דחה בית המשפט המחוזי שוב ושוב את מתן גזר הדין. 3 שנים חלפו, 10 תסקירים הוגשו. מוטב היה ליתן את גזר הדין בשלב מוקדם יותר.

בדיון לפנינו בשלב הערעור, לאחר מחשבה, התגבשה הסכמה לגבי העונש, ובנסיבות מצאנוה נכונה: המשיב יבצע תכנית של"צ בעבודות אחזקה במועצה הדתית באילת בהיקף של 220 שעות, ויעמוד בפיקוח קצין מבחן למשך שנה. עונשי המאסר על-תנאי וחיובו של המשיב בתשלום פיצויים למתלוננות – יעמדו בתוקפם.

המשיב מוזהר בזאת כי אם ישוב לבצע מעשי עבירה, יתן על כך את הדין. מוטב לו לשתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן ולשקוד על הטיפול במגמה של שיקום. עתידו עודנו לפניו.