פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
2261/07
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט י' אלון
המערער:
אחמד אבו שריפה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר הדין של בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו בת.פ. 40307/06 מיום 21.2.07 שניתן ע"י כב' השופט צ'
גורפינקל
תאריך הישיבה:
ט
"ו באב התשס"ז
(30.7.07)
בשם המערער:
עו"ד עלאא מסארוה
בשם המשיבה:
עו"ד אליעד ויינשל
פסק-דין
1.
חברו של המערער הורשע בעקבות עסקת טיעון בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה בקלות ראש והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. האירוע שהביא להגשתו של כתב האישום התרחש ביום 6.10.06. זמן קצר לאחר המקרה סיכמו המערער וחברו כי המערער יטען כי היה זה הוא שנהג ברכב בו נהג החבר. ואכן בפני המשטרה כך נטען על ידי המערער. כתב האישום התייחס הן לחבר והן למערער. אף המערער הגיע להסדר טיעון ובעקבותיו הוא הורשע בשיבוש הליכי משפט.
על החבר הושת עונש מאסר של 12 חודשים. זאת לאחר שבהסדר סוכם שהמשיבה תטען ל-15 חודשי מאסר ואילו החבר יטען ל-10 חודשי מאסר. על המערער נגזר עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות וכן מאסר מותנה. המערער מלין על חומרת העונש, תוך שטוען הוא שהעונש שהוטל עליו חמור באופן יחסי לזה של חברו.
2.
לא מצאנו ממש בערעור. אין ספק שהעבירות שביצע החבר חמורות במידה משמעותית מזו של המערער. ואולם, לא ניתן להתעלם מכך שאת ששת חודשי המאסר על המערער לרצות בעבודות שירות ואילו על החבר לשאת את המאסר בין כותלי הכלא. משמע, אין זה נכון להשוות במקרה זה בין 12 חודשים ל-6 חודשים. על רקע ההבדל בדרך בה השניים צריכים לשאת את עונשיהם לא מצאנו יסוד לערעור ואנו מחליטים לדחותו.
הממונה על עבודות שירות מתבקש להודיע תוך 30 ימים היכן יירצה המערער את העונש ומהו המועד לתחילת ריצויו. משנקבל את חוות הדעת תינתן החלטתנו בלא צורך בדיון נוסף.
ניתן היום, ט"ו באב התשס"ז
(30.7.2007).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט