ע"פ 2262/09 אדוארד ג'טאס נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

1.

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, על פי הודאתו, במספר עבירות: תקיפה לשם גניבה, התפרצות למקום מגורים, ניסיון שוד ואיומים. על כך הוא נדון

ל-42 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, וכן הופעל, במצטבר, מאסר על-תנאי בן 6 חודשים שעמדו נגדו. להלן תמציתן של העובדות שעמדו בבסיס ההרשעה:

א)

בתאריך 23.5.08, בשעת בוקר מוקדמת, פרץ המערער לדירה מתוך כוונה לגנוב רכוש, אולם נמלט על נפשו בעקבות חילופי דברים עם נער המתגורר שם.

ב)

בתאריך 6.7.08 פרץ המערער בשעת לילה מאוחרת (01:30) לדירה והחל תר אחר דברי ערך. לשמע הרעשים הקיץ בעל הדירה משנתו, והחל להתגושש עם המערער עד שהדפו מחוץ לדירה. בעקבות כך נמלט המערער תוך שהוא נוטל עמו שלא כדין מכשיר טלפון נייד, מפתחות של רכב וארנק ובו כסף.

ג)

בתאריך 15.7.08, בשעת לילה מאוחרת, פרץ המערער לדירה נוספת עד שהבחין בו נער בן 17 המתגורר שם. הנער ביקש מהמערער לצאת מן הדירה, והמערער הגיב על כך באומרו כי אם לא ישמור על השקט הוא יפגע בו. בהמשך, התעוררה גם אמו של הנער, וגם ממנה דרש המערער לשתוק, אולם זו פרצה בצעקות ועקב כך נמלט המערער על נפשו.

2.

בערעור שבפנינו בו משיג המערער נגד העונש נטען, כי מדובר בבחור צעיר, נשוי ואב לילד, שנסיבות חייו היו קשות וטרגיות. הוריו,שהיו מכורים לסמים, לא סיפקו לו את צרכיו הבסיסיים, ומכאן ועד להידרדרות לחיים עבריינים היתה הדרך קצרה. המערער החל להשתמש בסמים ועל רקע זה חטא ושב וחטא בפלילים, ובעקבות כך נדון מספר פעמים למאסר ממש. בא-כוח המערער סבור כי במהלך מאסרו האחרון חלה התפכחות מסוימת אצל שולחו, בעיקר עקב לידת בנו, ועל כן הוא עותר לנהוג בו במידת הרחמים.

3.

אין בידינו להיעתר לערעור. אנו מוכנים להניח כי החיים לא היטיבו עם המערער, וכי התמכרותו לסמים היוותה רקע לעבריינותו הנמשכת. ברם, מדובר במי שפוגע ושב ופוגע ברכוש הזולת, ואף שניתנו לו מספר הזדמנויות הוא התקשה להשתלב בתהליך גמילה. הנה כי כן, נראה כי כליאתו של המערער כמו התבקשה מאליה, וככל שיבקש להיגמל מהסם, המלצתנו נתונה לשב"ס לשלבו בתהליך טיפולי אם יימצא מתאים לכך.

אשר על כן, הערעור נדחה.