פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2267/01 מוחמד סירחאן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ערעור על חומרת העונש בחבלה חמורהערעור על גזר דין במסגרת עסקת טיעון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בחבלה חמורה בכוונה מחמירה לאחר שדקר את המתלונן בצווארו בסכין, ונגזרו עליו תשע שנות מאסר, מהן שמונה לריצוי בפועל, במסגרת עסקת טיעון. בית המשפט דחה את הערעור על חומרת העונש. נקבע כי העונש, אף שאינו קל, אינו חורג ממדיניות הענישה הראויה ואינו מצדיק התערבות.

העובדות

המערער הורשע בחבלה חמורה בכוונה מחמירה והוטלו עליו תשע שנות מאסר, מהן שמונה לריצוי בפועל. בעקבות ויכוח עם המתלונן, שב המערער למקום לאחר מספר דקות, הטיח בו האשמה, שלף סכין ודקר אותו בצווארו. המתלונן נזקק לתשע מנות דם ולניתוח דחוף. העונש הוטל במסגרת עסקת טיעון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בחומרת העונש של תשע שנות מאסר בגין חבלה חמורה בכוונה מחמירה שהוטל במסגרת עסקת טיעון?

הלכות

  1. 1

    העונש שהוטל, אף שאינו קל, אינו חורג ממדיניות הענישה הראויה ואינו מצדיק התערבות בערכאת הערעור

    ״העונש שהוטל עליו - אף שאינו קל - אינו חורג ממדיניות הענישה הראויה, באופן המצדיק את התערבותנו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    חומרת התנהגות הנאשם, שדקר את המתלונן בצווארו בסכין לאחר שחזר למקום, מצדיקה את העונש

    ״התנהגותו של המערער חמורה, והעונש שהוטל עליו - אף שאינו קל - אינו חורג ממדיניות הענישה הראויה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חבלה חמורה בכוונה מחמירה
  • מדיניות הענישה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

2267/01

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד

השופטת ד' ביניש

כבוד

השופטת מ' נאור

המערער

:

מוחמד

סירחאן

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי

בת"א-יפו

מיום 1.2.2001 בת.פ.ח. 1040/00

שניתן

על ידי כבוד השופטים: ד' בר-אופיר,

ה'

אחיטוב-הרטמן, נ' לידסקי

תאריך הישיבה:

ג'

באב התשס"א

(

23.07.2001

)

בשם

המערער

:

עו"ד עופר בן-נתן

ב

שם המשיבה: עו"ד

ענת חולתא

בשם

שירות המבחן: גב' ברכה וייס

פסק-דין

המערער הורשע בחבלה חמורה בכוונה מחמירה. הוטלו עליו תשע שנות מאסר, מהן שמונה לריצוי בפועל. הערעור הוא על חומרת העונש. העונש שהוטל הוא במסגרת עיסקת טיעון בין הצדדים, לפיה המדינה תבקש שמונה שנות מאסר, ואילו המערער יטען לעונש נמוך מזה. לדעתנו, דין הערעור להידחות. בין המערער למתלונן החל ויכוח. בסיומו עזב המערער את המקום. לאחר מספר דקות שב למקום, והטיח במתלונן שהוא מביט בו במבט מזלזל. הוא שלף סכין מכיסו, ודקר המתלונן בצווארו. המתלונן נזקק לתשע מנות-דם ולניתוח דחוף. התנהגותו של המערער חמורה, והעונש שהוטל עליו - אף שאינו קל - אינו חורג ממדיניות הענישה הראויה, באופן המצדיק את התערבותנו.

הערעור נדחה.

ניתן היום, ג' באב התשס"א (23.07.2001), בפני באי כוח

הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו

פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1העונש שהוטל, אף שאינו קל, אינו חורג ממדיניות הענישה הראויה ואינו מצדיק התערבות בערכאת הערעור
  2. 2חומרת התנהגות הנאשם, שדקר את המתלונן בצווארו בסכין לאחר שחזר למקום, מצדיקה את העונש