בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 2268/03
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופטת א' חיות
המערער:
עידן כהן
נ
ג
ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 21.1.2003 בת"פ 3104/02 שניתן על ידי כבוד השופט מ' רביד
תאריך הישיבה: כ"א בתמוז תשס"ג (21.7.2003)
בשם המערער: עו"ד מיכאל הורוביץ
בשם המשיבה: עו"ד שרית טובבין
בשם שרות המבחן הגב' ג'ודי באומץ
למבוגרים:
פסק-דין
המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של שוד מזויין ובעבירה נוספת של נהיגה בזמן פסילה. העבירה בוצעה בעת שהמערער הגיע ברכבו למקום שבו עמד המתלונן ומכר פרחים. הוא הזמין את המתלונן להיכנס לרכב ובעודם יושבים בו איים על המתלונן בסכין ודרש כי ימסור לו את פדיון דמי מכירת הפרחים. כתוצאה מכך מסר לו המתלונן את הארנק. בעת ביצוע העבירה היה המערער פסול מלנהוג ברכב מנועי.
בית המשפט המחוזי גזר על המערער, בגין שתי העבירות בהן הורשע, מאסר לתקופה של 30 חודשים בניכוי ימי מעצרו ומאסר מותנה לשנה. כמו כן גזר עליו פסילת רישיון הנהיגה למשך שנתיים.
המערער סבור כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל די לעובדה שהמערער היה צעיר בעת ביצוע העבירות ונתן, משקל יתר, לעובדה שהמערער הפר במהלך משפטו את תנאי השחרור שנקבעו לו.
בית המשפט המחוזי הביא בחשבון העונש את הנסיבות שהמערער ביקש להביא בפניו כנסיבות מקילות והתרשם עם זאת בעובדה שלחובתו של המערער עבר פלילי חמור המתבטא בביצוע עבירות רבות כנגד רכוש. עבירות אותן עבר בהיותו קטין. הרקע לביצוע העבירות, כך עולה מספק דינו של בית המשפט המחוזי, קשור להתמכרותו של המערער לסמים קשים ועובדה זו היתה עשויה בנסיבות מסויימות לעמוד לזכותו אילולא התברר כי לא ניצל את ההזדמנויות השונות שניתנו לו לעבור טיפול גמילה – הן במהלך המשפט והן לאחר שהחל לרצות את עונשו בבית הכלא. לאחר ששקלנו את כל נסיבות המקרה שוכנענו כי אין עילה להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי ואין מקום להקלה נוספת בגזר דינו של בית המשפט המחוזי.
הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"א בתמוז תשס"ג
(21.7.2003).
ש ו פ ט ש ו
פ ט ת ש ו פ ט ת