פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
2279/15 - א'
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
ואדים בורוחוב
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד
השופט ס' דבור) מיום 23.3.2015 בת"פ 3002-06-13
תאריך הישיבה:
י"ג בניסן התשע"ה (2.4.2015)
בשם המבקש:
עו"ד זוהר ארבל
בשם המשיב:
עו"ד תומר סגלוביץ'
החלטה
1.
בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ס' דבור ) שניתן ביום 23.2.2015 בת"פ 3002-06-13, במסגרתו הושתו על המבקש 28 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסרים על תנאי, פסילת רישיון נהיגה וקנס כספי.
2.
ביום 12.11.2014 הורשע המבקש, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא וסעיף 10 סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 . לפי עובדות כתב האישום, ביום 12.10.2011 החזיק המבקש סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 10.73 גרם לצריכה עצמית, וביום 25.10.2011 החזיק הנאשם בבית ובחצר הבית סמים מסוכנים מסוג קוקאין , חשיש ו- MDMA , בכמות גדולה -באריזות רבות, שקיות ואף קופסאות סוכריות - אשר נמצאו בחצר הבית ובאדנית, וכן במטבח ובסלון ביתו של המבקש.
1.
במסגרת גזר הדין, ש
ניתן ביום 23.2.2015, עמד בית המשפט קמא, בין היתר,
על כך שלמבקש עבר פלילי הכולל 7 הרשעות קודמות, מהן שתיים מתחום הסמים, אשר בוצעו
לאחר ביצוע העבירות דנן, וכאשר אחת מהן בוצעה במהלך ניהול ההליך לפניו. לאור
האמור, הדגיש בית המשפט את חשיבות ההרתעה האישית שבהשתת העונש.
2.
בית משפט קמא דחה את תחילת ריצוי המאסר עד ליום 5.4.2015, בתנאים
שפירט. בפני בקשה להורות על המשך עיכוב ביצוע גזר הדין עד להחלטה בערעור שהגיש
המבקש על הכרעת הדין וגזר הדין בעניינו.
3.
המבקש מיקד טיעוניו בכתב ובדיון בעל-פה בעיקר בסיכויי הערעור. לטענתו,
הסמים לא נמצאו בחצר ביתו אלא בחצר שכנו, ועל גבי אריזות הסמים נמצאו טביעות אצבע
של אחר. המבקש מוסיף כי לא נמצאו שרידי סם על המשקל האלקטרוני שנמצא בביתו, המשמש
אותו לשקילת אוכל לציפורים. לטענתו, שגה בית המשפט עת דחה את עתירתו לגילוי ראיה
בנימוק שהחומר החסוי לא תורם להגנתו, וכן לא היה מקום לזקוף לחובתו את העובדה שלא
הציג הסבר לסמים שנמצאו מחוץ לביתו. לאור אלה טוען המבקש, כי ההרשעה מבוססת על ראיות
נסיבתיות חלשות, וכי סיכויי הערעור על הכרעת הדין גבוהים ומן הראוי לעכב את ביצוע
העונש. לכך מוסיף הוא, כי לא שהה במעצר או בחלופת מעצר במהלך ההליך, ולפיכך
מסוכנותו נמוכה, וכי הוא צפוי להינשא בקיץ הקרוב. לדידו, ניתן להסתפק בהגדלת סכומי
הערבות והוספת ערבות צד ג' על מנת להבטיח התייצבותו לדיון בערעור.
4.
המשיבה טענה בדיון לפני, כי סיכויי הערעור נמוכים מאוד. החצר בה נמצאו
הקופסאות שהכילו סם היא חצר ביתו של שכנו הערירי בן השמונים, הסמוכה מאוד לבית
המערער, ובית המשפט קבע כי ישנו דמיון רב בין הקופסאות שנמצאו בחצר זו לבין
קופסאות הסוכריות שנמצאו על מדף בבית המערער, בו נמצאו סם, משקל וניילון נצמד. בית
המשפט קבע בהכרעת הדין במספר מקומות כי גרסת המערער אינה מהימנה, ומאידך מצא את
עדי התביעה כמהימנים, ובקביעות אלה אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב. המשיבה מוסיפה,
כי נוכח חומרת העבירות, עברו של המבקש, כולל הרשעה בגין עבירה שבוצעה במהלך המשפט
דנן, אין מקום לעיכוב ביצוע העונש. לכך מצטרף החשש מהימלטות, משהמבקש לא התייצב
לשמיעת הכרעת הדין ולשני דיונים נוספים.
5.
דין הבקשה לעיכוב ביצוע העונש להידחות.
כידוע,
נקודת המוצא היא כי העונש שהשיתה הערכאה הדיונית על הנאשם יבוצע באופן מיידי, בשים
לב לאינטרס הציבורי באכיפה אפקטיבית של הדין הפלילי ושמירה על שלום הציבור. עם
זאת, לבית המשפט שיקול דעת באם להורות על עיכוב ביצוע העונש בשים לב לחומרת
העבירה, סיכויי הערעור, תקופת העונש שהושת על המורשע, עברו הפלילי, מסוכנותו,
התנהגותו במשפט ונסיבותיו האישיות (
ע"פ 111/99א
שוורץ נ' מדינת ישראל
, פ"ד נד
(2)
241 (2000)).
6.
השגות המבקש כנגד הכרעת הדין, אשר קיבלו לכאורה מענה בטיעוני המשיבה,
אינן משקפות, על-פני הדברים, משגה בולט לעין המקים בסיס לעיכוב ביצוע העונש. אף
העונש שנגזר אינו חורג מרמת הענישה הנוהגת. לכך יש לצרף את אי התייצבות המבקש
למספר דיונים לפני בית המשפט המחוזי, וכן עברו הפלילי, לרבות עבירות מאוחרות
לעבירות דנן, אחת מהן בוצעה תוך כדי בירור המשפט דנן. בחינת מכלול הנסיבות מוביל
למסקנה כי אין מקום לעכב את ביצוע העונש במקרה דנן.
בא כוח המבקש הפנה להחלטה בע"פ
דומבדזה מירזה נ' מדינת ישראל
(9.8.2010), שם, לטענתו, עיכב
בית המשפט את ריצוי העונש בנסיבות דומות. אלא שעיון בהחלטה האמורה מעלה כי הטעם
שמצא שם בית המשפט לעיכוב היה בעיקר נסיבותיו האישיות של המבקש שהיטו את הכף. לא
כן בענייננו.
7.
סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור - נדחית. עם
זאת, התייצבות המבקש לריצוי מאסרו - כקבוע בהחלטת בית משפט קמא - מעוכבת בזה עד
ליום 12.4.2015 בשעה 10:00. התנאים שקבע בית המשפט קמא לעיכוב הביצוע ייוותרו
בעינם עד להתייצבות המבקש לריצוי מאסרו.
ש ו פ ט