ע"פ 2292/06 עבד אל מג'יד כנעאן נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, בעקבות הודאתו בעובדות, בעבירות שונות שביצע כלפי אשתו לה הוא נשוי מזה מספר שנים. נראה כי המערער הנו מהיר חימה, ובכל פעם שמשאלותיה של אשתו לא מצאו חן בעיניו, הוא נהג להגיב כלפיה באלימות. אירועים מסוג זה התרחשו פעמים רבות במהלך שנות נישואיהם של בני הזוג, וחלקם הסתיימו בחבלות של ממש שחייבו קבלתו של טיפול רפואי בבית חולים. באחד המקרים, בחודש אוגוסט 2005, כאשר המערער חזר ותקף את אשתו, היא נמלטה למרפסת הדירה, ומתוך חשש לחייה היא מילטה את עצמה בקפיצה מהמרפסת, תוך שהדבר מסב לה חבלות נוספות.

בגין כל אלה הורשע המערער בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות ואיומים, עבירות לפי סעיפים 334 בשלוב עם 335, סעיף 380 בשילוב עם 382, וסעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, ולאחר שלבית המשפט הוגשו תסקירים של שרות המבחן והצדדים טענו לעונש, נגזרו למערער 30 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר-על-תנאי בעבירות מסוג פשע, ו-8 חודשי מאסר על-תנאי בעבירת איומים.

הערעור מופנה כנגד העונש.

לא ראינו מקום או עילה להקל בעונשו של המערער. האירועים הקשים עליהם הוא נקרא לתת את הדין הפעם, לא היו היחידים מסוגם שביצע. בשנת 2005 הוא הועמד לדין באשמת אלימות שהפגין כלפי אשתו, ובית המשפט הלך לקראתו כאשר הסתפק בהעמדתו במבחן. אולם, וכפי שעובדותיו של המקרה הנוכחי מלמדים, נראה כי המערער מתקשה לשנן את הלקח הנדרש ולהיטיב את דרכיו, ואין לך ראיה טובה יותר לכך, מאשר המעשים בהם עוסק ערעור זה, אותם ביצע המערער בעודו נתון בפיקוח שירות המבחן.

בנסיבות אלו, העונש שנגזר למערער אינו מכיל רכיב כלשהו של חומרה. יתרה מכך, מתסקירו האחרון של שרות המבחן עולה כי המערער עבר תהליך טיפולי מהותי, ותהליך זה עתיד להסתיים רק בחודש ספטמבר 2007. שחרורו של המערער עתה יהיה כרוך בקטיעתו של הטיפול, וגם מטעם זה לא ראינו מקום להקלה בעונש.

הערעור נדחה.