ע"פ 2308/00 מדינת ישראל נ. ג'עפר סלימאן

1.המשיב הורשע בעבירות של הדחת קטינים לסמים מסוכנים, סחר בסמים מסוכנים, החזקת סמים מסוכנים שלא לשימוש עצמי ושימוש בסמים (תוך הסתייעות ברכב לשם ביצוע פשע). המדובר בקניית 3 ק"ג של סם מסוג קנאבוס וכן ב400- כדורי אקסטאזי. עיקר הסמים נמכרו לרבים אחרים, עשרות אנשים ובכללם קטינים.

בית המשפט המחוזי קבל את המלצת שירות המבחן והשית על המשיב ארבע שנות מאסר, מהן שנה ומחצה בפועל והיתרה על תנאי, וכן קנס 15,000.- ש"ח (או 150 ימי מאסר תמורתו), וכן תקופת מבחן. המדינה מערערת לפנינו על קולת העונש.

2.חרף הנסיבות המקלות שעליהן הצביע פרקליט המשיב - גילו הצעיר ושאר הנסיבות שפורטו בתסקירי שירות המבחן ובטיעוני הסניגור, אנו סבורים שהעונש שהושת על המשיב מופרז לקולה. גם אם עברו של המשיב נקי, יש לציין את המספר הרב של האנשים שנמכרו להם סמים, וביחוד את עבירות ההדחה של קטינים לסמים. למרבה הצער רבו בעת האחרונה עבירות של הדחת קטינים לסמים המבוצעות גם על ידי אנשים צעירים, ואין מנוס בעבירות מהסוג הנדון אלא להעדיף שיקולי הרתעה ראויים על פני הנסיבות האישיות.

בנסיבות אלו החלטנו לקבל את הערעור ורק בהתחשב בקנס שהושת על המשיב, ובעובדה שאין ערכאת הערעור ממצה את הדין כפי שמן הראוי היה לערכאה הראשונה לעשות, לא נמצה את הדין עם המשיב.

אנו מקבלים את הערעור ומשיתים על המשיב ארבע שנות מאסר, מתוכן שלוש שנים לריצוי בפועל מיום מעצרו והיתרה על תנאי, והתנאי הוא כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי. הקנס שהושת על המשיב יעמוד בעינו. העמדתו של המשיב במבחן מתבטלת.