ע"פ 2317/99 ריאד שחאדה נ. מדינת ישראל

1.בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד סגן הנשיא ע' ר' זועבי), הרשיע את המבקש בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה בניגוד לסעיף 329 (1) לחוק העונשין תשל"ז1977- וגזר עליו מאסר לתקופה של שלוש שנים, שמתוכן שישה חודשים מאסר בפועל שהמבקש ישא בעבודות שירות, ושנתיים וחצי מאסר על תנאי. כן חוייב המבקש בקנס בסך 10,000 ש"ח, ובפיצוי למתלונן בסך 60,000 ש"ח. נקבע כי הקנס ישולם תוך 60 ימים מיום גזר הדין - 28.1.99 - והפיצוי למתלונן ישולם בשישה תשלומים חודשיים שוים של 10,000 ש"ח החל בחודש פברואר 1999.

המבקש ביקש לעכב את ביצוע גזר הדין עד שינתן פסק הדין בערעור שהגיש.

2.בהסכמת באת כוח המדינה הוריתי כי ריצוי עונש המאסר יעוכב כמבוקש (החלטתי מיום 15.4.99). אשר לקנס ולפיצוי טען בא כוח המבקש כי ידו אינה משגת לשלמם וכי מצבו הכלכלי קשה. עוד טען כי "המתלונן חזר לעבוד באופן מלא ומתפקד בצורה מצויינת".

בבקשה אין ממש. כפי שקבע בית המשפט המחוזי בהכרעת הדין הנחית המבקש בחוזקה על ראשו של המתלונן את חפירה וכתוצאה מכך איבד המתלונן את הכרתו ונגרמו לו שבר בגולגולת ופגיעה בעינו השמאלית. בשל פגיעות אלה נזקק המתלונן לניתוח ראש דחוף ולאשפוז בבית חולים. לכאורה העונש שהוטל אינו מופרז לחומרה ובית המשפט אף הוסיף והקל על המבקש בכך שדחה את תשלום הקנס ופיצל את סכום הפיצוי לתשלומים. ראוי לציין כי בית המשפט הדגיש בגזר דינו שלא תהיה דחייה של תשלום הפיצוי או של חלק ממנו.

3. הבקשה נדחית.