ע"פ 2323/15 פלוני נ. מדינת ישראל

המבקש הגיש ערעור על פסק דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (תפ"ח 6991-01-13 מיום 19.2.2015, כב' השופט ג' נויטל , מ' יפרח ו- ג' רביד ), במסגרתו הורשע בשורת עבירות מין חמורות, ונגזר עליו עונש מאסר לתקופה של 23 שנים.

במסגרת הערעור הגיש המבקש בקשה לעזרה משפטית בינלאומית בסיוע אשרור מסמך ממשלתי, בהתאם לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1988, לצורך אימות מסמכים מקוריים המעידים על תאריך לידתו של המערער (להלן: המסמכים ) . חשיבות הדבר, על פי טענת המערער, היא האם המערער היה קטין בעת ביצוע העבירה בה הורשע. בהחלטה מיום 9.8.2017, התבקשה המשיבה לפעול מול הרשות המוסמכת לצורך המשך הטיפול בבקשה. לצורך הבקשה, העביר בא-כוח המערער את המסמכים למשיבה, אשר בתורה העבירה אותם למשרד החוץ על-מנת שהנציג הדיפלומטי הישראלי באריתראה יעבירם לגורם המתאים לצורך אימותם.

ביום 9.7.2020 הגישה המשיבה הודעת עדכון, לפיה ממשרד החוץ נמסר כי נוכח מגפת הקורונה העולמית – נציגות ישראל באריתראה פונתה, ואין בידם מידע נוסף בעניין הבקשה. בתגובה ביקש בא-כוח המערער כי ייערך דיון מקדמי בשאלה כיצד יש לנהוג במסמכים המקוריים. עוד הצהיר כי ייתכן ויבקש לקבל את המסמכים לידיו, על מנת לערוך בדיקה על-ידי מומחה מטעמו. ביום 16.7.2020 חזרה המשיבה על עמדתה כי אין בידיה להשיג את המסמכים, ואף הוסיפה כי טרם העברת המסמכים לנציגות באריתראה התקבלה הסכמת בא-כוח המערער כי " בעלי המסמכים מודעים ומסכימים לכך שהמסמכים מתקבלים מבלי שיש וודאות כי הם יוחזרו ומדינת ישראל איננה אחראית להחזרתם ". כמו כן, ציינה המשיבה כי למערער הייתה אפשרות לבדוק את המסמכים בעצמו, קודם למסירתן למשיבה.

בא-כוח המערער הגיש התייחסותו לכך בתאריך 20.7.2020. לעמדתו, לא היה טעם בבדיקה קודמת מטעמו מאחר שהבין כי המדינה תוכל להסכים לממצאים רק אם תיערך בדיקה אובייקטיבית מטעמה. כמו כן, טען כי להבנתו המסמכים נמצאים בידי גורם ממשרד החוץ בישראל, ועל כן אין מניעה או סיבה שלא להשיבם לחזקתו. אלא שעמדה זו, על פני הדברים, איננה מתיישבת עם עמדת המדינה לפיה המסמכים הועברו לרשויות אריתראה ואין יכולת לאתרם; ועם הכרת בא-כוח המערער בכך שהמסמכים אינם נמצאים בארץ, כפי שכתב בהודעתו מיום ה-20.6.2020.

לאור מכלול הנסיבות – לרבות מועד הגשת הערעור, והיעדר התקדמות מהותית בהליך העיקרי – הערעור יקבע לדיון בפני כל הרכב, בעניין הדרך הראויה להתקדם בשמיעת התיק, לנוכח טענת הסניגור באשר לגילו של המערער והשתלשלות ההליכים בנוגע למסמכים.