החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 234/06 דייטש שמואל נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · החזרת דיון לבית המשפט המחוזי לבחינת קיומן של ראיות לכאורהערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בהליך פלילי, בהסכמת הצדדים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור בהסכמת הצדדים והחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לבחינת קיומן של ראיות לכאורה להרשעת הנאשמים. המדינה הסכימה להחזרה למרות טענתה שהטענה לא הועלתה בערכאה הקודמת, ללא הבעת עמדה לגופו של הערעור. צווי תפיסת הרכוש יישארו בתוקפם.

העובדות

הצדדים הגיעו להסכמה לפיה הערעור יתקבל והדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי לשם דיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה. המדינה התנגדה בטענה שהטענה לעניין הראיות לא הועלתה בבית המשפט קמא, אך הסכימה להחזרה כדי שההיבט הראייתי ימוצה. הצווים לתפיסת הרכוש יעמדו בתוקפם עד להחלטה אחרת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לשם בחינת קיומן של ראיות לכאורה כנגד הנאשמים?

מילות מפתח

  • ראיות לכאורה
  • הסכמת הצדדים
  • תפיסת רכוש
  • ערעור
  • בית המשפט המחוזי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"פ 234/06

- א'

בפני:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

המערערים:

1. דייטש

שמואל

2. ש.י. דיישט בע"מ

3. אסתר דיישט (נפתליס)

4. נחום מרקוביץ

5. אהרון לוי

6. שלמה לוי

7. בלה לוי

8. לוי אליהו

9. נעמה לוי(הכט)

10. ישעיה דיישט

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים

מיום 7.12.05 בב"ש 5095/05 שניתנה על ידי כבוד

השופט א. פרקש

החלטה

1.הצדדים הגיעו להסכמה לפיה הערעור יתקבל במובן זה שהדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי לשם דיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה כנגד הנאשמים בהליך נשוא ערעור זה. הסכמה זו נתקבלה חרף עמדתה של המדינה כי מאחר שטענה לענין הראיות לא הועלתה ביוזמת המערערים בפני בית המשפט קמא, לא היה מקום וצורך לדון בכך באותה ערכאה. עם זאת, המדינה מסכימה כאמור להחזרת הענין לבית המשפט המחוזי כדי שההיבט הראייתי ימוצה, בלא שיש בהסכמה זו מצידה משום הבעת עמדה מטעמה לכל טענה מטענות המערערים לגופו של הערעור.

2.בנסיבות אלה, אני מחליטה, כי נוכח הסכמת הצדדים, הענין יחזור לבית המשפט המחוזי לצורך הכרעה בטיעוני הצדדים בסוגיית קיומן של ראיות לכאורה להרשעת הנאשמים. במובן האמור, הערעור מתקבל.

הצווים הנוגעים לתפיסת הרכוש נשוא הערעור יעמדו בתוקפם עד להחלטה אחרת.

ניתנה היום, י"ח בטבת תשס"ו

(18.1.06).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בבש 5095/05