פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
2345/07
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המערער:
מקסים קולנוגורוב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטתו של בית המשפט
המחוזי בתל אביב ב-ב"ש 90774/07 מיום 5.3.2007 שניתנה על ידי כב' השופטת
נוגה אוהד
תאריך הישיבה:
כ"ה אדר, תשס"ז
(15.3.2007)
בשם המערער:
עו"ד זוהר ברזילי
בשם המשיבה:
עו"ד עמית אופק
החלטה
בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בן שנה לריצוי מיום 22.2.2007 שנגזר על המערער בבית משפט השלום בראשון לציון ונדחה בבית המשפט המחוזי. כנגד המערער הוגשו מספר כתבי אישום שאוחדו לאחר שהודה בעובדותיהם.
המערער הודה בהתפרצות לבית עסק וגניבה מיום 11.10.2005 בת"פ 4885/05. כמו כן הודה המערער בהחזקת סם לצריכה עצמית והחזקת נכס חשוד כגנוב מיום 19.9.2004 בת"פ 4124/05. המערער הודה בעבירת גניבה מיום 8.12.2004 בת"פ 5034/04 ומיום 17.11.2004 בת"פ 1295/07.
המערער הורשע בעבירות אלה ונשפט כאמור למאסר בפועל של שנים עשר חודשים ומאסר על תנאי לפי הפירוט הבא:
א.
מאסר על תנאי למשך שבעה חודשים מיום שחרורו על עבירה כנגד רכוש או החזקת סכין או עבירה של הפרת הוראה חוקית.
ב.
מאסר על תנאי למשך שלושה חודשים לשלוש שנים מיום שחרורו על עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש].
ג.
מאסר על תנאי למשך שלושה חודשים לשלוש שנים מיום שחרורו על עבירה בניגוד לסעיף 413 לחוק העונשין.
לאחר שהמבקש לא התייצב למספר דיונים התבקש בית המשפט למחוק את כתב האישום וכך נקבע. ביום 28.11.2005 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, המערער הודה ונשלח לתסקיר שירות המבחן. ביום 20.3.2006 צורף ת"פ 3738/05 לאחר שהמערער הודה בעבירת הגניבה והתיק נדחה ל- 23.10.2006 מועד בו לא התייצב המערער והוצא נגדו צו הבאה.
שירות המבחן לא ראה יעילות בהמשך מעורבותו לאור כך שלא היה קשר בינם לבין המערער.
לאחר מעצר המבקש חודשו ההליכים בעניינו. ביום 8.2.2007 שוחרר המערער בערבות צד ג'. ביום 22.2.2007 לאחר שנדחתה בקשת המערער לקבלת תסקיר שירות מבחן נשמעו הטיעונים לעונש וניתן גזר דין. בית משפט השלום דחה בקשתו של בא כוח המערער לעיכוב ביצוע גזר הדין והוא החל לרצות את עונשו. ביום 5.3.2007 דחה
בית המשפט המחוזי את הבקשה לעיכוב ביצוע המאסר שהיא למעשה בקשה לשחרור ממאסר, תוך מתן הוראה למזכירות לקבוע הערעור לשמיעה באופן דחוף בהתחשב באורך מאסרו של המערער.
בבקשה טוען המערער כי שגה בית המשפט המחוזי משלא נתן דעתו לכך כי סיכויי הערעור טובים מאחר ואין לו עבר מכביד והעבירות בהם הואשם הינם במדרג הנמוך של העבירות הפליליות (גניבת בקבוקי בושם, החזקת סם לצריכה עצמית ועוד). כמו כן נטען כי שגה בית המשפט משלא נתן אמון במערער בשל סיכוייו לשיקום, ניקיונו מסמים והצורך בשליחתו לתסקיר שירות המבחן.
המערער טוען כי שגה בית המשפט משלא התייחס לנסיבותיו האישיות בכך שחי ללא הורים בישראל, מתגורר ברחוב ורק בחמישה החודשים האחרונים הוכיח כי הוא רוצה להשתקם, החל לעבוד בניקוי אשפה יחד עם מר אלכס שפירו, התנקה מסמים והתייצב לכל דיון לאחר שחודשו ההליכים בעניינו. בנוסף נטען כי שגה בית המשפט משלא העניק משקל לכך שמר אלכס שפירו מוכן להביא את המערער לכל דיון משפטי. עוד טוען המערער כי שגה בית המשפט משלא ייחס חשיבות לכך שתקופת המאסר הינה קצרה ובאם לא יעוכב עונש המאסר תפגע זכותו לשמיעת ערעורו.
כמו כן נטען כי שגה בית המשפט משדחה את הערעור בנימוק שלא ניתן לתת בו אמון בשל אי התייצבותו לדיונים משנת 2004 דבר שאינו נכון עובדתית שכן הכרעת הדין וצירוף התיקים בוצעה בנובמבר 2005 ומרץ 2006 וגם אם התנהגות המערער לא היתה טובה, לטענת ב"כ המערער, ניתן להבטיח הופעתו על ידי קביעת ערבויות מתאימות.
לדעתי אין להקל ראש בהיסטוריה של ההליך המשפטי. יש להביא את ההליכים למיצוי כשהעורר איננו מסתובב חופשי. אילו היה מדובר בדיון בערכאה הראשונה היה צורך להחזיקו במעצר. בית המשפט צדק בהחלטתו. עם זאת צדק בית המשפט גם בכך שהורה לקבוע את הערעור באופן דחוף בשים לב לתקופת המאסר הקצרה. עד כה לא מולאה הוראתו זו.
אני מורה כי הדיון בערעור ייקבע בתוך 30 יום שאם לא כן יוכל המבקש להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטתה של השופטת אהד.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ה אדר, תשס"ז (15.3.2007).
ש
ו פ ט ת