ע"פ 2347/09 עאמר חליל אלמחריק נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות של סחיטה באיומים, ניסיון לסחיטה, התחזות לאדם אחר וכניסה ושהייה בישראל שלא כדין. נטען, כי בתחילת שנת 2008 היה המערער מיודד עם אחר (להלן: פלוני), בפניו הציג את עצמו בזהות שאולה. בידי פלוני היתה מצויה קלטת בה תיעד יחסים אינטימיים עם בת זוגו, שצולמה ללא ידיעתה. אותה קלטת הגיעה בדרך כלשהי לידי המערער, ובעקבות כך הוא איים על פלוני שיספר לאביה של חברתו על הקלטת אם לא ישלם לו סכום של 30,000 ש"ח. במהלך חודש ינואר 2008 נאלץ פלוני לשלם סכום של 9000 ש"ח, אולם המערער לא הסתפק בכך, ובהמשך פנה גם לבת-זוגו של פלוני ודרש ממנה סכום של 25,000 ש"ח, תוך שהוא מאיים לחשוף את מעשיה ברבים.

בעקבות הרשעתו נדון המערער ל-18 חודשי מאסר ו-12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את פלוני בסכום של 10,000 ש"ח.

בערעור שבפנינו, בו משיג המערער על גזר הדין, נטען כי נכון להקל בעונש עקב נסיבותיו האישיות – היותו נשוי ואב לתשעה ילדים שפרנסתם מוטלת עליו; הוא נאלץ להיכנס לישראל שלא כדין במטרה לתור אחר פרנסה; מצב בריאותם של שניים מילדיו קשה; הוא התפתה לבצע את העבירות עקב מצוקה כלכלית הואיל ואביו של פלוני אצלו עבד, עיכב תחת ידו את שכרו; הוא הודה במעשים, הביע חרטה, ועברו הפלילי אינו מכביד.

לא ראינו מקום לשנות מן העונש, ראשית, הואיל ולכל שנטען בפנינו נתן בית המשפט המחוזי את דעתו עובר למתן גזר-הדין. שנית, המערער חטא בעבירות חמורות וניצל את מצוקתם של בני זוג שפחדו כי יחסיהם ייחשפו, כדי לשלשל לכיסו סכום לא מבוטל. בצד הגינוי של עבירות מסוג זה, מצווה בת המשפט גם להחמיר בעונשם של מבצעיהן במטרה להרתיע את הרבים, ועל כן לא מצאנו בעונש שהושת על המערער חומרה כלשהי המצריכה את התערבותנו.

אי לכך, הערעור נדחה.