ע"פ 2358/19 איוב פדילה נ. ופא פדילה

1.

במוקד הערעור ובקשת עיכוב הביצוע שהוגשה במסגרתו, ניצבת גדר בטון שבנה המבקש בסמוך לביתו שבעיר טירה. בהחלטה מיום 24.2.2019 שניתנה בעת"מ

53726-12-14

בבקשה שהגישו משיבים 11 ו-12 לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט (השופטת ו' מרוז , סג"נ), הורה בית המשפט בין היתר, כי שומה על המבקש להרוס את הגדר לא יאוחר מיום 15.3.2019, שאם לא כן יוצא נגדו צו מאסר לתקופה של 30 יום או חלף מאסר בסך 10,000 ש"ח (להלן: ההחלטה נושא הערעור ). קדמה להחלטה זו החלטה מיום 6.9.2018, שאף היא ניתנה בבקשה לבזיון בית משפט (השופטת ו' מרוז , סג"נ); במסגרתה קבע בית משפט שגדר הבטון של המבקש חורגת אל תוך תוואי הדרך שהוועדה והעירייה נצטוו לפרוץ ולפנות מכל מכשול ומבנה, בפסק דין שניתן ביום 18.2.2016 (עת"מ 53726-12-14, השופטת הבכירה נגה אהד להלן: העתירה ופסק הדין, בהתאמה ); ומשכך, הורה למבקש להרוס את הגדר עד ליום 1.12.2018.

הגדר כאמור נותרה עומדת על מכונה, ומכאן בקשת הבזיון הנוספת שבה ניתנה ההחלטה נושא הערעור ובקשת עיכוב הביצוע שלפניי. יצוין כי בקשות הביזיון שנזכרו לעיל ובקשות ביזיון נוספות הופנו גם נגד מי מהמשיבים האחרים, בקשר עם בנייה על תוואי הדרך או תוך פלישה לתוכה, אך אין זה מענייננו כאן.

2.

לאחר עיון בכתובים ומשהוספתי ושמעתי את טיעוני הצדדים בעל פה, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית, משורה של טעמים.

כך בהינתן שעוד בהחלטה מיום 6.9.2018 הורה בית המשפט למבקש על הריסת הגדר לא יאוחר מיום 1.12.2018, והחלטה זו הייתה לחלוטה משעה שהמבקש לא השיג עליה (ויצוין כי כבר מטעם זה טען בא כוח משיבים 11 ו-12 כי יש לסלק את הערעור על הסף וממילא את הבקשה לעיכוב ביצוע); כך בהינתן שהבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לאחר שזה מכבר חלף המועד להריסת גדר הבטון; כך בהינתן שמדובר בגדר שנבנתה בתוך תוואי הדרך ללא היתר; וכך משלא מדובר בנזק בלתי הפיך, ואין לומר כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו של המבקש.

יוסף לכך שהבקשה לעיכוב ביצוע חסרה פרטים מהותיים ורלוונטיים, ובהם הליכים קודמים והחלטות שניתנו; ואף תצהיר לא ניתן בתמיכה לבקשה. ועוד יצוין כי אין במכתב הנושא תאריך 12.5.2019 והממוען מאת מנכ"ל העירייה ליועץ המשפטי של העירייה כדי להועיל למבקש. במכתב נאמר כי ניתן לסלול את הדרך ולהותיר את הגדר על כנה, ועוד נאמר כי לא יהיה בכך משום פגיעה כלשהי בזכויות השכנים או כדי להוות סיכון כלשהו בשטח. מכתב זה שנראה כי לא בא לעולם אלא לצורך הדיון, אין בו כדי לשנות מצווים שיצאו זה מכבר תחת ידם של בתי המשפט ומורים על הריסת הגדר; והדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח דברים ברורים שהשמיעה באת-כוח העירייה והוועדה במהלך הדיון לפניי ולפיהם "הוועדה המקומית לא מצליחה לסלול את הדרך כי ישנם משיבים שלא מפנים את כל המכשולים ולא מוציאים את הגדרות והבנייה הבלתי חוקית שבמקום. אני במקרה זה מכוונת למערער שהוא המבקש בבקשת העיכוב. [...] בנוסף, משיחה עם נציג הוועדה המקומית, נמסר לי כי אין אפשרות להכשיר את הבנייה כי מדובר בקיר שחורג לתוואי הדרך שצריך לסלול אותה והוועדה אף פעם לא תצליח לסלול את הדרך כל עוד הבנייה הבלתי חוקית של המערער קיימת".

3.

התוצאה היא שהבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. לפנים משורת הדין ניתנת למבקש ארכה עד ליום 13.6.2019 להריסת הגדר.