ע"פ 2362/00 מדינת ישראל נ. פלוני

1.מעשה בריונות חמור שבצע המשיב שהוא קטין שאין לו הרשעות קודמות ביחד עם אחרים, שכמעט הביא למותו של קטין אחר, גרם להרשעתו של המשיב בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר על המשיב ארבעה עשר חדשי מאסר מיום מעצרו, מאסר על תנאי לתקופה של שמונה עשר חודשים ופיקוח שירות המבחן. ככל הנראה החלים הקטין הנתקף מתוצאות החבלה.

2.המדינה מערערת לפנינו על קולת העונש. אין ספק שהיה יסוד לערעור זה בהיבט הציבורי הכללי, ובנסיבות רגילות היינו נוטים להשית על המשיב עונש חמור במידה משמעותית מהעונש אשר הוטל עליו. עם זאת עיינו בתסקיר שירות המבחן שהיה לפני בית המשפט המחוזי, ובתסקיר המשלים שהוגש לנו, ונחה דעתנו שהנסיבות שפורטו בתסקירים הן חריגות, וכי החמרה בתקופת המאסר עשויה להיות במקרה המיוחד שלפנינו בעלת תוצאות הרסניות מבחינת אישיותו של המשיב, תפקודו ומצבו הנפשי.

3.בהיסוס רב הגענו לכלל מסקנה שלא להתערב במקרה המיוחד שלפנינו, ולאור העובדות שהוצגו לנו בעונשו של המשיב.

לפיכך אנו דוחים את הערעור.