פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2362/03 וואיל חטיב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערערים הודו והורשעו בעבירות של הריגה, חבלה חמורה ונשיאת נשק בעקבות ריב בין פלגים בחמולה. בית המשפט העליון לא מצא מקום להתערב בעונשם של מערערים 1 ו-2, אך הקל בעונשו של מערער 3 והפחית את תקופת המאסר בפועל משמונה לשש שנים. הערעורים נדונו על חומרת העונש בלבד..

העובדות

שני פלגים בחמולה התכתשו זה בזה, וכתוצאה מכך הוגש כתב אישום בגין הריגה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ונשיאת נשק שלא כדין. המערערים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן והורשעו על פי הודאתם. העונשים שהוטלו נעו בין חמש לעשר שנות מאסר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בגזר הדין של המערערים 1 ו-2 בערעור על חומרת העונש?
  2. 2.האם יש מקום להקל בעונשו של המערער 3 שהורשע בהריגה במסגרת ריב בין פלגים בחמולה?

הלכות

  1. 1

    אין מקום להתערב בעונשם של מערערים 1 ו-2, שכן העונש משקף את חומרת מעשיהם ונלקחו בחשבון הנימוקים לקולא.

    ״העונש שהוטל עליהם משקף את חומרת מעשיהם, תוך שנלקחו בחשבון הנימוקים לקולא.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    יש להקל בעונשו של מערער 3 בהתחשב בנסיבות העניין, ולהטיל עליו שמונה שנות מאסר, מהן שש לריצוי בפועל.

    ״בהתחשב בנסיבות העניין, יש להקל בעונשו של המערער מס' 3.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חמולה
  • הריגה
  • חבלה חמורה בנסיבות מחמירות
  • נשיאת נשק שלא כדין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 2362/03

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט א' א' לוי

המערערים:

1. וואיל חטיב

2. חאלד חטיב

3. עומר חטיב

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

מיום 23.1.2003, בת.פ.ח. 1119/02, שניתן על ידי כבוד

השופטים: נ' עמית, מ' סוקולוב, ת' שפירא

תאריך הישיבה:

י"א באייר התשס"ג

(13.05.2003)

בשם המערערים:

עו"ד אלי-ישראל כהן

בשם המשיבה:

עו"ד אלון אינפלד

פסק-דין

ריב בין שני פלגים בחמולה אשר תוצאתו אישום בהריגה (מערער מס' 3), חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (מערער מס' 2), וגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ונשיאת נשק שלא כדין (מערער מס' 1). המערערים הודו בעובדות כתב האישום (המתוקן) והורשעו על פי הודאתם. על מערער מס' 1 הוטלו חמש שנות מאסר, מהן שלוש לריצוי בפועל. על מערער מס' 2 הוטלו חמש שנות מאסר, מחציתן לריצוי בפועל. על מערער מס' 3 הוטלו עשר שנות מאסר, מהן שמונה לריצוי בפועל. הערעורים הם על חומרת העונש.

לא מצאנו מקום להתערב בגזר דינם של מערערים מס' 1 ו-2. העונש שהוטל עליהם משקף את חומרת מעשיהם, תוך שנלקחו בחשבון הנימוקים לקולא. לעומת זאת, הננו סבורים כי בהתחשב בנסיבות העניין, יש להקל בעונשו של המערער מס' 3. אנו מטילים עליו 8 שנות מאסר מהן שש לריצוי בפועל, ושנתיים על תנאי, והתנאי הוא כפי שקבע בית המשפט המחוזי.

ניתן היום, י"א באייר התשס"ג

(13.05.2003), בפני באי כוח הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ

ט ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין מקום להתערב בעונשם של מערערים 1 ו-2, שכן העונש משקף את חומרת מעשיהם ונלקחו בחשבון הנימוקים לקולא.
  2. 2יש להקל בעונשו של מערער 3 בהתחשב בנסיבות העניין, ולהטיל עליו שמונה שנות מאסר, מהן שש לריצוי בפועל.