ע"פ 2397/21 פלוני נ. מדינת ישראל

המשנה לנשיאה נ' הנדל:

1.המערער משיג על חומרת עונש המאסר בפועל שנגזר עליו – תקופה בת 45 חודשים, שנגזרו עליו לצד מאסרים מותנים ופיצוי. כתב האישום מייחס למערער ביצוע עבירות של מעשה סדום, תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות, ואיומים כלפי נפגעת העבירה – בת זוגו של המערער מזה 4 שנים.

על פי כתב האישום המתוקן, שבו הודה המערער, הוא והנפגעת השכיבו את ילדתם בת השנתיים לישון, ולאחר מכן הוציא המערער את איבר מינו ממכנסיו וביקש מהנפגעת "לנקות" אותו. היא סירב וביקשה לעזוב את המקום, אך המערער נעל את דלת החצר, ובעוד איבר מינו חשוף הצמיד את הנפגעת לגופו באמצעות מקל של מטאטא. באופן זה דחף את הנפגעת לדירה, ובהמשך לכך זרק אותה הצידה, התיישב מעליה בעודה מנסה להשתחרר, וסתם את פיה בידו ובסמרטוטים. לאחר מכן הצמיד את אמתו לצווארה והכה אותה בראשה, בעודו מאיים עליה כי הוא שולט ומחליט על גופה ועל חייה. כתוצאה ממעשים אלה נגרמו לנפגעת שטפי דם בגופה, פצעים בחלק הפנימי של שפתיה ובליטה במצחה. בבוקר המחרת משך המערער את הנפגעת לעבר חדר השירותים בדירה, והושיב אותה בכוח על האסלה חרף נסיונותיה להתנגד לכך. בשלב זה חשף את איבר מינו, אחז בראש הנפגעת, והחדיר בחוזקה את איבר מינו לפיה באופן חוזר ונשנה שלא בהסכמתה.

2.הסנגור הדגיש כי המערער הודה, לקח אחריות מתחילת חקירתו במשטרה, כי הוא מצטער על מעשיו, וכי מדובר באירוע חד פעמי. עוד נטען כי נסיבותיו האישיות של המערער קשות: אמו נטשה אותו בגיל צעיר והוא ספג אלימות מצד אביו.

אכן, וכפי שהדגיש הסנגור, מדובר באירוע אחד. ברם, ארכו ועוצמתו גורעים ממשקלו של נתון זה. ראשית, לעיתים עבירה מינית אחת בנפגעת אחת, פוגעת בה קשות ולאורך תקופה ארוכה. שנית, וכפי שהדגיש בא כוח המדינה, העובדות שהובאו מלמדות כי האירוע נמשך וכלל שלבים שונים ופגיעות שונות בנפגעת. בית המשפט מצווה להטיל עונש הולם. עונש זה חייב לשקף גם את נקודת מבטה של נפגעת העבירה, ואת הצורך בהרתעה פרטנית וכללית. נשות החברה אינן הפקר, ואין להשלים עם התופעה לפיה אישה תיפגע בגופה, בכבודה ובפרטיותה, בדרך של ביצוע עבירות אלימות ומין כלפיה. בראייה הכוללת, בית המשפט המחוזי נתן משקל רב לנסיבות לקולא שציין הסנגור. להשקפתי התוצאה אף נוטה לקולא על פי המבחן של המעשה והעושה. גם התסקיר שנערך למערער מתאר את קשייו להפנים באופן מלא את מעשיו ותוצאותיהם.

3. הערעור נדחה.

המשנה לנשיאה

השופט ג' קרא :

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט ד' מינץ :

אני מסכים.

ש ו פ ט

אשר על כן, הוחלט כאמור בפסק דינו של המשנה לנשיאה נ' הנדל .