ע"פ 2409/03 מדינת ישראל נ. מלכה עמרם

השופטת ד' דורנר :

המשיב, אדם נשוי ואב לילדים החי אורח חיים נורמטיבי, התערב בוויכוח על מקום חניה בין חברו לבין ארבעה, שכמסתבר היו שוטרים סמויים. מקום החניה היה בסמוך למסעדה אותה ניהל המשיב, ובלהט הוויכוח הוא חזר למסעדה, נטל סכין ורץ לעבר הארבעה, שניסו להוציא את הסכין מידיו. תוך כדי התקוטטות נפל המשיב יחד עם אחד השוטרים, וכתוצאה מהנפילה נדקר השוטר ברגלו. המשיב הורשע על-יסוד הודאתו בעבירות של ניסיון לחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, ולנוכח נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, עברו הנקי והתסקיר החיובי של שירות-המבחן – שהמליץ להטיל על המשיב שירות לתועלת הציבור – גזר עליו בית-המשפט המחוזי 18 חודשי מאסר, מתוכם ששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות והיתרה על-תנאי.

המדינה מערערת על קולת גזר-הדין, בטענה שאף אם מתחשבים בנסיבות המקלות, הרי לא ניתן, לנוכח חומרת ההתנהגות, לפטור את המשיב מעונש מאסר ממשי.

עמדת המדינה נראית לנו. אכן, ערכאת ערעור לא תתערב בעונש שנגזר על נאשם, אלא אם חורג הוא באופן בולט מן העונש הראוי. בענייננו, אכן, הנסיבות האישיות של המשיב הצדיקו הטלת עונש מתון ולכן, הגם שששה חודשי המאסר שנגזרו עליו הם בעינינו ענישה מקילה, לא נתערב בכך. ברם, בהורותו על ביצוע המאסר בעבודות שירות חרג בית-המשפט המחוזי מאמות המידה הראויות. ככלל, בשימוש בסכין כנגד אדם ראוי לגזור עונש מאסר ממש.

אשר-על-כן, אנו מקבלים את הערעור, במובן זה שעל המערער לרצות את עונש המאסר שהוטל עליו, בכלא.

המשיב יתייצב לריצוי עונשו בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע ביום 9.8.03 עד השעה 12:00.