פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 2414/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ד' חשין
המערער:
מחמוד גנאים
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר-דינו של בית-המשפט
המחוזי בחיפה, בת"פ 4034/06, מיום 2.2.06 שניתן על-ידי כב' השופט א' שיף
תאריך הישיבה:
י' בתמוז התשס"ו
(6.7.06)
בשם המערער:
עו"ד אבו מוך מורסי
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן:
עו"ד אוהד גורדון
גב' אדוה פרויד
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בשעת צהריים של אחד מימיו של חודש אוקטובר 2002, אילץ המערער את המתלונן, קטין יליד שנת 1988, לעלות לרכבו. הוא הסיע אותו למקלט, שם תקף אותו במקל עץ תוך שהוא מאיים עליו כי אם יוסיף "להתעסק" עם אחותו, הוא יגרום לו לצלקת. בהמשך, מימש המערער את איומו, כאשר ביצע עם סכין יפנית חתך ארוך ועמוק בלחיו של קורבנו.
המערער הודה בפני בית המשפט המחוזי בכל אלה, ובעקבות כך הורשע בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ואיומים, עבירות לפי סעיפים 333 ביחד עם סעיף 335, וכן סעיף 192 לחוק העונשין.
בית-המשפט המחוזי גזר למערער 8 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 2,500 ש"ח.
הערעור מופנה כנגד העונש, והוא מתבסס על הטענה לפיה בית-המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם להודאת המערער, חרטתו, היותו חסר עבר פלילי ומפרנסה היחד של משפחתו. כן נטען, כי המאסר חורג מרמת הענישה המקובלת, והוא עלול לסכל את מאמציו של המערער לשקם את חייו.
בכל אלה לא מצאנו עילה להקל בעונש. המערער הוביל את קורבנו, שהיה אותה עת נער בן 14 שנים בלבד, למקום מבודד, לאחר שסבר כי הוא מטריד את אחותו, ושם תקף אותו בצורה קשה, ובמידה רבה של רשע ואכזריות גרם לו חתך בפניו. זו התנהגות בריונית עמה אין להשלים. נהפוך הוא, יש להרתיע מפניה על-ידי גזירתם של עונשי מאסר מכבידים, ואנו חוששים כי לא כך נהג בית המשפט המחוזי. העולה מכך הוא כי לא זו בלבד שלא הוכחה בפנינו עילה להקל עם המערער עוד, אלא שמדובר בגזר דין מתון שלא הצדיק את הגשתו של ערעור מלכתחילה.
אשר על כן, הערעור נדחה.
המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית-המשפט המחוזי בחיפה, ביום י"ב באב תשס"ו (6.8.2006), עד לשעה 11:00.
ניתן היום, י' בתמוז התשס"ו
(6.7.2006).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש
ו פ ט