ע"פ 2444/17 חמזי אל טורי נ. מדינת ישראל

1.

המערער נהג ברכב ועלה למחלף פארק אפק בכביש 5. כשהגיע לצומת לא ציית למופע אור אדום ברמזור, עקף שלושה כלי רכב שעמדו ברמזור ופגע בעוצמה בהולך רגל שחצה את מעבר החציה. כתוצאה מכך נפגע הולך הרגל בצורה קשה.

המערער נמלט מהמקום, הסתתר במטע סמוך כמעט יומיים ולבסוף הסגיר עצמו למשטרה.

בגין כך הורשע המערער בעבירות הפקרה לאחר פגיעה בתאונה בה נגרמה לאדם חבלה חמורה ובנהיגה בקלות ראש שגרמה לחבלה של ממש – לפי סעיפים 64א(2), 38(3) ו-62(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

2.

בית משפט קמא השית על המערער, בין היתר, מאסר בפועל של 30 חודשים ו-7 שנות פסילת רישיון. על עונש המאסר בפועל נסב הערעור שבפנינו.

3.

המערער, כבן 22 בעת הארוע, טען, בין היתר, כי נבהל וחשש נוכח האוירה באותם ימים שמא בעקבות התאונה יעשו בו העוברים והשבים לינץ'; כי ברח והתבודד בפחדו ובייאושו במטע כמעט יומיים כשהוא מבוהל; הוא לא ניסה לשבש הליכי משפט ולא ניסה לטשטש הפגיעה ברכבו; אין לו עבר פלילי והוא אדם נורמטיבי, והתאונה ארעה

כאשר חזר מעבודתו.

המערער עצמו מתייסר על שאירע, נטל אחריות והודה מיד במיוחס לו. הוא עצמו סובל מפוסט-טראומה בעקבות המקרה, הוא שילם לנפגע את הפיצוי שהושת עליו בסך 30,000 ₪, וביני לביני נולד בנו הבכור.

המערער אף הפנה לפסקי הדין עליהם נסמך בית משפט קמא בפסק דינו, וטען כי דווקא מפסקי דין אלה עולה כי העונש שהושת עליו חורג מרף הענישה הנוהג.

לאור כל זאת, עתר המערער להפחתה משמעותית בעונש שהושת עליו.

שירות המבחן הגיש תסקיר חיובי בהחלט בעניינו של המערער, וציין כי המערער מתמקד בכלא בהליכי השיקום ומלקה את עצמו על הארוע.

4.

לאור מכלול הנסיבות המפורטות לעיל, ועל מנת לעודד את המערער להמשיך ולהתמיד בדרך החיובית בה הוא הולך, כפי שעולה גם מדברי שירות המבחן בפנינו, אנו סבורים כי ניתן היה להעמיד את עונשו של המערער בתחתית המתחם.

אשר על כן, אנו מעמידים את עונשו של המערער על 24 חודשים חלף 30 החודשים שהושתו עליו בבית משפט קמא. יתר הוראות גזר הדין יישארו על כנם.