פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2454/05 אברהים אלענאמי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · ערעור על חומרת העונש בעבירת שודערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בשוד לאחר שאיים בסכין על המתלונן ונמלט עם רכבו. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש של 36 חודשי מאסר. נקבע כי מדובר בעבירה חמורה שהצדיקה תגובה עונשית קשה, ומצבו הנפשי של המערער לא הוביל להקלה.

העובדות

המערער קבע פגישה עם המתלונן כדי לרכוש ממנו את רכבו, ובמהלכה איים עליו בסכין והורה לו לסובב את המכונית. המתלונן הצליח להימלט מהרכב, והמערער נמלט עם הרכב. המערער הודה והורשע בשוד, ובית המשפט המחוזי גזר עליו 36 חודשי מאסר ו-12 חודשים מאסר על-תנאי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בחומרת העונש שהושת על המערער בגין עבירת שוד באיומי סכין?

הלכות

  1. 1

    שוד באיומי סכין מצדיק תגובה עונשית חמורה, ואין עילה להתערבות בערכאה הדיונית בחומרת העונש.

    ״המערער חטא בעבירה חמורה כאשר באיומי סכין ביצע שוד של אדם תמים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מצבו הנפשי של הנאשם אינו מצדיק הקלה בעונש בנסיבות העניין.

    ״מדעתנו זו לא שינינו גם נוכח מצבו הנפשי של המערער״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שוד
  • איומי סכין
  • חומרת העונש
  • מאסר על-תנאי
  • מצבו הנפשי של המערער

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 2454/05

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופטת ד' ברלינר

המערער:

אברהים אלענאמי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 23.1.05, בתיק פל.

8203/04, שניתן על ידי כבוד השופטת ר' ברקאי

תאריך הישיבה:

י"ד בכסלו התשס"ז

(05.12.06)

בשם המערער:

עו"ד ג'וליאן אלון

בשם המשיבה:

בשם שירות המבחן:

עו"ד ענת חולתא

גב' ג'ודי באומץ

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

המערער קבע עם המתלונן פגישה כדי לרכוש ממנו את רכבו. כאשר נפגשו השניים, ביקש המערער מהמתלונן לנסוע למוסך, ובשלב כלשהו הצטרף אליהם אדם שזהותו נותרה עלומה. לפתע, הוציא המערער סכין ובה איים על המתלונן, תוך שהוא אומר לו " אנחנו רוצים את הכסף של איזה מטופל שעשית לו טיפול" , והורה לו לסובב את המכונית. על אף האיום, הצליח המתלונן לצאת מהרכב ולהימלט על נפשו, ואז עבר המערער למושב הנהג, ונמלט עם הרכב מהמקום.

המערער הודה בעובדות האמורות, והורשע בעבירת שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, גזר לו בית המשפט המחוזי 36 חודשי מאסר ו-12 חודשים מאסר על-תנאי.

הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

לא מצאנו בערעור זה ממש. המערער חטא בעבירה חמורה כאשר באיומי סכין ביצע שוד של אדם תמים. זו התנהגות שעליה היה מצווה בית משפט להגיב ביד קשה, ומשעשה זאת, אין עילה להתערבותנו. מדעתנו זו לא שינינו גם נוכח מצבו הנפשי של המערער, הואיל ומותר להניח כי אם היה ככל האדם, היה מושת עליו עונש חמור פי כמה.

הערעור נדחה.

ניתן היום, י"ד בכסלו תשס"ז

(5.12.06).

ש ו פ ט ש ו

פ ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"פ 8728/06מחמד חוסני חמודה נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1שוד באיומי סכין מצדיק תגובה עונשית חמורה, ואין עילה להתערבות בערכאה הדיונית בחומרת העונש.
  2. 2מצבו הנפשי של הנאשם אינו מצדיק הקלה בעונש בנסיבות העניין.