פסק-דין4 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2459/21 פורום נאמני ארץ ישראל בליכוד נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · פומביות הדיון וצילומו בהליך פלילי בשל הגבלות קורונהערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שדחתה בקשה לאפשר נוכחות ציבור, צילום ושידור של דיוני ההוכחות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה ערעור על החלטה שלא לאפשר הרחבת מספר הנוכחים בדיוני הוכחות פליליים, לצלמם או לשדרם, בתקופת הגבלות הקורונה. נקבע כי ההגבלה עולה בקנה אחד עם תקנות שעה, וכי החלטות קודמות בעניין אינן מצדיקות סטייה. המערערים חויבו בהוצאות בשל ניהול הליכים חוזרים שאינם מבוססים.

העובדות

בהליך פלילי מתנהלים דיוני הוכחות בבית המשפט המחוזי בירושלים בתקופת מגבלות הקורונה, והדיון מוקרן במעגל סגור לאולמות נוספים ללא צילום או שידור ישיר. המערערים, שאינם צד להליך העיקרי, ביקשו לאפשר לציבור להיכח בדיון ולצלמו ולפרסמו, והבקשה נדחתה. קודם לכן נדחו בקשות דומות על ידי בג"ץ ובית משפט זה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לאפשר לכל אדם להיות נוכח בדיוני ההוכחות בהליך הפלילי מעבר למגבלות מספר הנוכחים באולם
  2. 2.האם יש לאפשר צילום הדיונים ופרסומם או שידורם לציבור

הלכות

  1. 1

    ההחלטה להגביל את מספר הנוכחים באולם עולה בקנה אחד עם תקנה 4(ג) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, ואין בטענות להצדיק התערבות

    ״אף לגופו של עניין, אין בטענות המערערים כדי להצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין, אשר עולה בקנה אחד עם תקנה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    החלטה שלא לאפשר שידור הדיון נדונה כבר מספר פעמים ואין מקום לסטות מההחלטות הקודמות; התקדמות ההליך אינה מטה הכף לטובת צילום

    ״עצם התקדמות ההליך, והעובדה כי שלב ההוכחות החל, אין בהן כשלעצמן כדי להטות את הכף לטובת מתן רשות לצילום הדיונים״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    התנהלות חוזרת ונשנית של מערערים שאינם צד להליך, המעלים טענות שנדחו בעבר, עלולה להוות שימוש לרעה בהליכי משפט ולהטריח הצדדים בהוצאות

    ״איני רואה כל טעם לכך שהעלויות הנלוות להליכי הסרק שבהם נוקטים המערערים יוטלו על המשיבים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פומביות הדיון
  • צילום דיון
  • שידור ישיר
  • נגיף הקורונה
  • דיוני הוכחות
  • עיתונאים
  • שימוש לרעה בהליכי משפט
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"פ

2459/21

לפני:

כבוד השופט י' אלרון

המערערים:

פורום נאמני ארץ ישראל בליכוד

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת ישראל

2. ראש הממשלה בנימין נתניהו

3. שאול אלוביץ'

4. איריס אלוביץ'

5. ארנון מוזס

ערעור על החלטתו של

בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 4.4.2021 ב-ת"פ 67104-01-20 שניתנה על ידי

השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם

בשם המערערים:

עו"ד אביעד ויסולי

בשם המשיבה 1:

עו"ד יאיר חמודות

בשם המשיב 2:

עו"ד בעז בן צור;

עו"ד עמית חדד

בשם המשיבים 3-4:

עו"ד ז'ק חן; עו"ד מיכל

רוזן עוזר; עו"ד נעה פירר;

עו"ד

יהל דאר

בשם המשיב 5:

עו"ד נוית נגב;

עו"ד איריס ניב סבאג

פסק

דין

1.

לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים

ר' פרידמן-פלדמן , מ' בר-עם ו ע' שחם ) בת"פ 67104-01-20 מיום 4.4.2021, בגדרה נדחתה בקשת המערערים לאפשר לכל אדם המעוניין בכך להיות נוכח בדיוני ההוכחות בהליך זה; ולאפשר לנוכחים בדיוני ההוכחות לצלמם ולפרסם צילומים אלו לציבור.

2.

כעולה מהערעור ומהתגובות לו, ביום 10.5.2020, קבע בית המשפט המחוזי כי לאור הנחיות משרד הבריאות להתמודדות עם נגיף הקורונה, מספר הנוכחים באולם הדיונים יוגבל, הדיון יוקרן בטלוויזיה במעגל סגור בשני אולמות נוספים, וכי הוא לא יצולם ולא ישודר בשידור ישיר.

עתירה שהוגשה נגד החלטה זו נדחתה בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים ע' פוגלמן , י' אלרון ו ע' גרוסקופף ) בבג"ץ 3072/20 מיום 17.5.2020, תוך שהודגש כי:

"הגם שאין חולק כי ההליך מעורר עניין ציבורי ברור, לא מצאנו כי הונחה עילה להתערבותנו, אף אילו היינו יושבים כערכאת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי" (בג"ץ 3072/20 גרינצייג נ' בית משפט המחוזי בירושלים , פסקה 4 (17.5.2020)).

3.

שלושה ימים לאחר מתן פסק הדין, הגישו המערערים בהליך דנן ושני עיתונאים בקשה לצילום דיוני בית המשפט המחוזי, אשר נדחתה בהחלטתו מיום 21.5.2020.

4.

ערעור על החלטה זו נדחה אף בהחלטת בית משפט זה (השופט ע' גרוסקופף ) בע"פ 3313/20 מיום 22.5.2020, תוך שהודגש כי:

"בית משפט זה נדרש לסוגיה מושא הערעור אך בתחילתו של השבוע במסגרת בג"ץ 3072/20 גרינצייג נ' בית משפט המחוזי בירושלים

(17.5.2020) ... שם נדחתה עתירתם של שני עיתונאים ושל עיתון גלובס התוקפת את ההחלטה מיום 10.5.2020. משהערעור שלפנינו מעלה טענות בעלות אופי דומה, אשר נדונו והוכרעו על ידי מותב תלתא, אינני רואה כל הצדקה להידרש לכך בשנית ... ויובהר, אין בטענת המערערים כי בקשתם 'אינה ל'שידור ישיר' כבקשת העותרים הנ"ל בבג"ץ, אלא לשמירת התיעוד של הדיונים ופרסומם שלא 'בשידור ישיר'', כדי להביא למסקנה שונה מזו שאליה הגיע המותב שדן בעניין גרינצייג " (ע"פ 3313/20 בלוך נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (22.5.2020)).

5.

ביום 2.4.2021, שבו המערערים והגישו לבית המשפט המחוזי "דרישה לפומביות הדיון בתיק זה ובקשת רשות צילום" בבקשתם, טענו המערערים כי לאור רגישותו הציבורית של ההליך דנן, יש לאפשר לציבור להיות נוכח בדיוני ההוכחות, לצלמם ולפרסמם.

6.

בית המשפט המחוזי דחה בהחלטה מיום 4.4.2021, אף בקשה זו.

נקבע, כי לנוכח הוראות משרד הבריאות להתמודדות עם נגיף הקורונה, לא ניתן להרחיב את מספר הנוכחים באולם. כמו כן, הודגש כי אין יסוד לטענת המערערים שלפיה המשפט מתנהל "במחשכים", כלשון המערערים, וזאת בין היתר בשים לב לכך שהדיון במשפט משודר לאולמות סמוכים, באופן שמאפשר לעשרות אנשים לצפות בו.

עוד קבע בית המשפט המחוזי כי בקשות דומות לצילום הדיון ולשידורו כבר נדחו מספר פעמים, ואין מקום לסטות מההחלטות הקודמות בעניין.

7.

מכאן הערעור שלפניי, בגדרו נטען כי ההחלטה להגביל את מספר הנוכחים באולם בית המשפט סותרת את עקרון פומביות הדיון.

לצד זאת, טוענים המערערים כי יש לאפשר לכל אדם גישה לצפות מרחוק בדיון ההוכחות. זאת, יוער, בשונה מטענת המערערים בבקשתם לבית המשפט המחוזי להתיר את צילום הדיון על ידי הנוכחים.

בין היתר, טוענים המערערים כי קיימת חשיבות משמעותית לשידור דיוני ההוכחות לציבור, באופן אשר מצדיק שינוי מהחלטותיהם הקודמות של בתי המשפט בעניין.

8.

בתגובותיהם לערעור, כלל הצדדים להליך העיקרי טענו כי יש לדחות את הערעור; ובהודעותיהם מיום 2.5.2021, הודיעו כי הם אינם עומדים על קיום דיון בערעור בנוכחותם, תוך שהדגישו הם אינם סבורים שיש כל צורך בכך.

בנסיבות אלו, ומאחר שכפי שיובהר להלן אני סבור כי אין ממש בערעור, וכי התנהלות המערערים במקרה דנן גובלת בשימוש לרעה בהליכי משפט באופן העלול לפגוע בצדדים להליך העיקרי, ראיתי לנכון להסתפק בטענות הצדדים בכתב לשם הדיון בערעור.

9.

דין הערעור להידחות.

בהתייחס להחלטת בית המשפט המחוזי שלא לסטות מהחלטתו להגביל את מספר הנוכחים באולם בית המשפט, הרי שספק רב אם למערערים שבפניי כל מעמד בהליך הפלילי דנן.

אף לגופו של עניין, אין בטענות המערערים כדי להצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין, אשר עולה בקנה אחד עם תקנה 4(ג) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הגבלות במערכת בתי המשפט) (הוראת שעה), התשפ"א – 2020, המורה:

"הדיון יתקיים בהשתתפות בעלי הדין ובאי כוחם בכפוף להוראות כל דין; בעת הכניסה לאולמות הדיונים תינתן עדיפות להכנסתם של בעלי זיקה אחרים להליך, ורק אם מספר מקומות הישיבה המאושר מאפשר זאת, תותר כניסתם של מבקרים נוספים".

10.

באשר להחלטה שלא לאפשר את שידור הדיון, הרי שהחלטה זו נדונה מספר פעמים בבית משפט זה – ואיני רואה מקום לסטות מהחלטותיו הקודמות. עצם התקדמות ההליך, והעובדה כי שלב ההוכחות החל, אין בהן כשלעצמן כדי להטות את הכף לטובת מתן רשות לצילום הדיונים המתנהלים באולם בית המשפט המחוזי.

11.

בטרם סיום, אבהיר כי דעתי אינה נוחה עם התנהלות המערערים, אשר שבים ומעלים פעם אחר פעם טענות באשר לאופן ניהול ההליך, שנדחו זה מכבר בהחלטות בית משפט זה, תוך שימוש בסגנון בוטה. כל זאת, אף שאין הם צד להליך העיקרי.

אין להשלים עם התנהלות המערערים, אשר לא זו בלבד שעלולה להקשות על ניהולו התקין של ההליך העיקרי; אלא שיש בה כדי להטריח את הצדדים לו, אשר נדרשים להגיב לבקשות המערערים ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך.

איני רואה כל טעם לכך שהעלויות הנלוות להליכי הסרק שבהם נוקטים המערערים יוטלו על המשיבים.

12.

סוף דבר, הערעור נדחה.

המערערים יישאו בהוצאות המשיבים 1, 2 ו-5 על סך 1,500 ש"ח כל אחד, וכן בהוצאות המשיבים 3 ו-4 יחד, על סך 1,500 ש"ח.

ניתן

היום, כ"א באייר התשפ"א (3.5.2021).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"פ 4368/21אורן פרסיקו נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1ההחלטה להגביל את מספר הנוכחים באולם עולה בקנה אחד עם תקנה 4(ג) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, ואין בטענות להצדיק התערבות
  2. 2החלטה שלא לאפשר שידור הדיון נדונה כבר מספר פעמים ואין מקום לסטות מההחלטות הקודמות; התקדמות ההליך אינה מטה הכף לטובת צילום
  3. 3התנהלות חוזרת ונשנית של מערערים שאינם צד להליך, המעלים טענות שנדחו בעבר, עלולה להוות שימוש לרעה בהליכי משפט ולהטריח הצדדים בהוצאות