ע"פ 2467/19ארנסט גרשומוב נ. מדינת ישראל

1.

המערער שלפנינו הורשע, על פי הודאתו, בשתי עבירות: סיוע לסחר בסם מסוכן (קוקאין) וסחר בסם מסוכן, עבירות לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977).

בית המשפט קמא השית על המערער, בין היתר, עונש מאסר בפועל של 27 חודשים, וכן פסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה למשך 12 חודשים מיום שחרורו מהמאסר.

2.

על כך נסב הערעור שלפנינו, שהתמקד בעיקר באחידות הענישה, נוכח העונשים שהושתו על נאשמים אחרים שהופללו על ידי אותו סוכן.

3.

נאמר בקצרה, כי לא מצאנו לסטות מנקודת המוצא, שהיא גם נקודת הסיום במקרה זה, לפיה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת הענישה אלא במקרים חריגים. אכן, על נאשמים אחרים שהופללו על ידי הסוכן הושתו עונשים של 24 ו-20 חודשי מאסר, אך כמויות הסם בעניינם היו קטנות יותר ועמד על כך בית המשפט קמא בגזר דינו (ומטעם זה כתב האישום בעניינם אף הוגש לבית משפט השלום).

4.

אשר לתקופת הפסילה – ב"כ המשיבה הותירה ברוב הגינותה את הנושא לשיקול דעת בתי המשפט, ובשל אחידות הענישה מצאנו כי יש לקצר תקופת הפסילה ל-6 חודשים.

5.

אשר על כן, ולמעט תקופת הפסילה שקוצרה כאמור ל-6 חודשים, הערעור נדחה.