ע"פ 2486/02 איברהים עודתללה נ. מדינת ישראל

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

1.כנגד המערער ונאשם נוסף, אחיו, הוגש כתב אישום שייחס להם עבירות של נשיאת נשק בניגוד לסעיף 144(ב) רישא ו סיפא לחוק העונשין.

מדובר באקדח שנשאו עימם השניים ברכב עם מחסנית המתאימה לו ובה 4 כדורים. בנוסף החזיק המערער על גופו מחסנית ריקה המתאימה לאקדח. עם השניים נעשתה עיסקת טיעון לפיה לגבי המערער נשאר כתב האישום המקורי על כנו ללא תיקון והוא הודה בו והטיעון לעונש מצד שני הצדדים היה חופשי.

לגבי האחר, תוקן כתב האישום באופן שהעבירה לפי סעיף 144(ב) רישא שעניינה נשיאת או הובלת נשק בלא רשות על-פי דין נמחקה ובמקומה באה עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין. העבירה של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) סיפא שעניינה נשיאת חלק, אביזר או תחמושת נותרה על כנה.

2.בית המשפט המחוזי גזר את דינו של האחר ל6- חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וכן למאסר על תנאי וקנס כספי ואילו על המערער גזר בית המשפט עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי ופסילת רשיון נהיגה ל12- חודשים. על כך הערעור שלפנינו, שהטענה העיקרית בו סבה על הפער הגדול בין העונשים, הפוגע בעקרון אחידות הענישה.

3.מעיון בגזר הדין עולה כי לגבי האחר, לא התייחס בית המשפט לעבירת נשיאת נשק בלא רשות וראה סעיף זה כמחוק, על אף שהסעיף לא נמחק באשר לעבירה שבסעיף 144(ב) סיפא . הוא נמחק רק ככל שהוא מתייחס לסעיף 144(ב)

רישא . יתכן שהיה זה אחד השיקולים שהביא את בית המשפט לאשר את עסקת הטיעון ולהטיל על האחר מאסר שיבוצע בעבודות שירות. אלה שגם אם כך הוא, אין הדבר מסייע למערער שלפנינו. העבירה של נשיאת נשק ללא רשות חמורה היא, במיוחד על רקע סכסוך הדמים שהיה קיים בין החמולות ששני האחים השתייכו לאחת מהן. העונש של 12 חודשי מאסר בפועל בגין עבירה כזו בכלל, ובנסיבות האמורות בפרט, נוטה לקולא ולא לחומרה, גם אם לוקחים בחשבון את נסיבותיו האישיות של המערער; העדר הרשעות קודמות והיותו מטופל במשפחה. והעובדה שהאחר קיבל עונש קל יותר, איננה מצדיקה הקלה בעונשו של המערער, הן משום ההרשעה בעבירות שונות והן משום חלקו המרכזי של המערער בעבירות והקשר הישיר שלו לנשק, מה שהביא מלכתחילה לעסקאות טיעון שונות לגבי שני המעורבים. האקדח היה של המערער וכך גם המחסנית עם הכדורים והוא הודה בכך. אחיו נסע איתו ברכב בו היה הנשק ואביזריו.

יצוין כי שירות המבחן איננו מוצא מקום למעורבות טיפולית וכי אין בפיו המלצה.

אשר על כן, הערעור נדחה.

ניתנה היום, י"ט בסיוון תשס"ב (30.5.02).

ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט

החלטה

לבקשת ב"כ המערער ייתיצב הוא לריצוי עונשו בבית המשפט המחוזי נצרת ביום 17.6.02 עד השעה 10:00.

הערבויות שניתנו לעיכוב ביצוע עונשו תעמודנה בתקפן.