ע"פ 2486/07 מוחמד סובחי כילאני נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע, לאחר שמיעת הראיות, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, פציעה בנסיבות מחמירות, והחזקת סכין שלא כדין. בית המשפט המחוזי בנצרת גזר עליו שנתיים מאסר לריצוי בפועל ומאסר מותנה וכן חייבו בתשלום פיצוי בסך 10,000 ש"ח. המבקש הגיש ערעור לבית-משפט זה בו הוא משיג הן על הרשעתו והן על חומרת העונש. המבקש עותר לעיכוב ביצועו של עונש המאסר לאחר שבקשה זו נדחתה בערכאה הדיונית.

2.

המבקש טוען כי העבירה בה מדובר בוצעה בשנת 2000 וכי כתב האישום הוגש אך ב-2004. הוא אף טען שבכל התקופה שעד למתן גזר הדין הוא היה משוחרר. כמו כן נטען כי אשתו בהריון. מנגד מתנגדת המשיבה לבקשה תוך שהיא מצביעה, בין היתר, על עברו הפלילי של המבקש. עוד נטען כי בחלק מן התקופה שמיום ביצוע העבירה ועד למתן הכרעת הדין בשנת 2005 היה המבקש אסיר שפוט.

3.

דעתי היא שאין מקום להיעתר לבקשה. האירוע נשוא כתב האישום סובב סביב דקירה של אחר על ידי המבקש שהביאה לאישפוזו של הנפגע. אמנם מדובר בערעור על הכרעת הדין, אך ההתרשמות היא שההכרעה נפלה בעיקר על יסוד קביעות מהימנות. אף תקופת המאסר אינה נחשבת תקופה קצרה. נוסיף על כל אלה כי ניתן להניח שהערעור יישמע תוך תקופה קצרה יחסית.

4.

לאור כל אלה דין הבקשה להידחות וכך מוחלט.