ע"פ 2489/03 פבל גלקוביץ נ. מדינת ישראל

השופט ס' ג'ובראן:

המערער הורשע על סמך הודייתו בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בנסיבות המחמירות שבסעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש (עבירה לפי סעיפים 380(1), 380(2) לחוק העונשין ואיומים (עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין).

על פי עובדות כתב האישום תקף המערער את אשתו על ידי כך שחבט באגרופו בפניה, בידה ובצווארה, ואיים עליה כי ירצח אותה, כתוצאה מהמכות נגרמו לה שטפי דם בלחייה, בעיניה וידה. עוד נאמר בכתב האישום כי המערער דקר את המתלונן ליאוניד גורדין שתי דקירות בבטנו ודקירה נוספת בגבו ודקירות נוספות בכף ידו וברגלו וכתוצאה מכך אובחן קרע במעי הגס של המתלונן שאוחה ונתפר והמתלונן אושפז לעשרה ימים.

בית המשפט המחוזי גזר על המערער מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים, 18 חודשי מאסר על תנאי, וכן פיצויי למתלונן ליאוניד גורדין בסך 25,000 ₪.

המערער קובל בפנינו על חומרתו של העונש וטען כי הרקע לעבירות נשוא הערעור נעוץ בעובדה כי נודע לו כי רעייתו מנהלת רומן עם חברו הטוב וכי המערער מיוזמתו פנה לקבלת טיפול פסיכולוגי וכי עד לאירועים נשוא הערעור היה אזרח מן השורה ללא דופי, וכי האירוע נבע מהתפרצות רגעית חד פעמית.

באת כוח המשיבה ביקשה לדחות את הערעור ולהשאיר את גזר דינו של בית המשפט המחוזי על כנו.

נתנו דעתנו למכלול נסיבות העניין כפי שעלו מגזר דינו של בית המשפט המחוזי ובאנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

מדובר בעבירות חמורות ביותר.

העונש שהוטל על המערער מאזן היטב את שיקולי הענישה הראויים במקרה שלפנינו ופרקליט המערער לא הצליח לשכנענו שעלינו להתערב במידת העונש. בקביעותיו הביא בית המשפט המחוזי בחשבון את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער ועל סמך טיעוניו של בא כוח המערער, אין מקום להתערב בעונש שהוטל.

סוף דבר, הערעור נדחה.