פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2493/02 יגאל זוהר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ערעור על חומרת העונש של נאשם חולה נפשערעור פלילי על גזר דין, לאחר שהנאשם ויתר על הערעור על ההרשעה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת העונש שהושת על המערער, שהורשע באירוע יחד עם נאשם נוסף שנהג ברכב. נקבע כי העונש אינו חמור, והמערער ויתר על הערעור על ההרשעה. מצבו הנפשי של המערער נדון בבית המשפט המחוזי בשאלת אי השפיות, והעליון ציין כי שלטונות הכלא והרשויות המטפלות צריכים לתת דעתם לבעיה עם שחרורו.

העובדות

המערער הורשע באירוע שבו הואשם יחד עם נאשם נוסף שנהג ברכב. הסנגורית שויתרה על הערעור על ההרשעה והתמקדה בעונש. למערער רקע של אשפוזים בבית חולים לחולי נפש ותיק רפואי מסועף.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם העונש שהושת על המערער חמור מדי בהשוואה לנאשם נוסף שנהג ברכב באירוע
  2. 2.האם יש לקחת בחשבון את מצבו הנפשי של המערער כעניין הנוגע לחומרת העונש

הלכות

  1. 1

    העונש שהושת על המערער אינו חמור, לא כשלעצמו ולא בהשוואה לנאשם שנהג ברכב באירוע

    ״העונש שהושת על המערער אינו חמור כלל ועיקר לא כשלעצמו ולא בהשוואה ליוסי קטן שנהג ברכב בעת האירוע״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מצבו הנפשי של הנאשם היה ידוע לבית המשפט קמא, שדן בשאלת אי השפיות והשיב עליה בשלילה

    ״מצבו של המערער היה ידוע לבית משפט קמא שדן ארוכות בשאלה אם עומדת לו הגנת אי שפיות והשיב על כך בשלילה בתשובה מפורטת ומנומקת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערעור על העונש
  • חולה נפש
  • אי שפיות
  • מצבו הנפשי
  • סיכון לחברה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

2493/02

בפני:

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד השופט י' אנגלרד

כבוד השופט א' א' לוי

המערער

:

יגאל

זוהר

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על גזר-דינו של בית המשפט

המחוזי

בתל-אביב-יפו מיום 7.11.01

בת"פ

40157/00 שניתן על ידי כבוד

השופטת

רנה משל (שהם)

תאריך הישיבה:

א'

בחשון התשס"ג

(

07.10.02

)

בשם

המערער

:

עו"ד אולמן תמר

בשם

המשיב

ה:

עו"ד משה שילה

פסק-דין

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

העונש שהושת על המערער אינו חמור כלל ועיקר לא כשלעצמו ולא בהשוואה ליוסי קטן שנהג ברכב בעת האירוע הקשה שבהתרחשותו הואשמו השניים.

הסנגורית המלומדת שויתרה על הערעור על ההרשעה, ובדין עשתה כן, והתמקדה בערעור על העונש, ריכזה טענותיה לעניין מצבו הנפשי של המערער שהוא חולה נפש. מצבו של המערער היה ידוע לבית משפט קמא שדן ארוכות בשאלה אם עומדת לו הגנת אי שפיות והשיב על כך בשלילה בתשובה מפורטת ומנומקת. המערער יוצא ונכנס לאישפוזים בבית חולים לחולי נפש, גם בכפיה וקיים תיק עב כרס הנוגע לעברו הרפואי. יש להניח כי שלטונות בתי הסוהר מודעים לנושא זה וחזקה עליהם שינקטו בכל הצעדים הדרושים האפשריים על מנת לטפל בו באופן שכאשר ישתחרר, לא יהווה סיכון לחברה. גם על הרשויות האזרחיות המטפלות במקרים כאלה שלא במסגרת בית הסוהר יהיה לתת דעתן לבעיה האמורה, כאשר המערער ישתחרר מן המאסר.

הערעור נדחה.

ניתן היום, א' בחשוון תשס"ג (7.10.02).

ש ו פ ט ת ש

ו פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1העונש שהושת על המערער אינו חמור, לא כשלעצמו ולא בהשוואה לנאשם שנהג ברכב באירוע
  2. 2מצבו הנפשי של הנאשם היה ידוע לבית המשפט קמא, שדן בשאלת אי השפיות והשיב עליה בשלילה