ע"פ 2498/17ישר קפה בע"מ נ. מדינת ישראל

1.

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר דחה, ללא שקיים דיון במעמד הצדדים, בקשה לעיכוב ביצוע צו הפסקת עיסוק שניתן על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים במסגרת גזר הדין בעניינם של המשיבים.

2.

המשיבים הורשעו בבית המשפט לעניינים מקומיים בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון לפי סעיפים 4, 14 ו- 15 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק רישוי עסקים ), לאחר שזומנו לדיון כדין אך לא התייצבו. באותו היום נגזר דינם של המשיבים, במסגרתו הוטל קנס על כל אחד מהמשיבים, ובנוסף ניתן צו הפסקת עיסוק לפי סעיף 16 לחוק רישוי עסקים. בקשת המשיבים לביטול הכרעת הדין וגזר הדין, שניתנו כאמור בהעדר התייצבות מטעם המשיבים, נדחתה.

3.

המשיבים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע צו הפסקת העיסוק. הבקשה נדחתה מבלי שבית המשפט המחוזי קיים דיון במעמד הצדדים. כלפי החלטה זו הוגש הערעור שלפני. ביום 20.3.2017 הוריתי על עיכוב ביצוע ארעי.

4.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש להחזיר את הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי, שיחליט בה לאחר שיקיים דיון במעמד הצדדים. איני רואה לקבל את עמדת המדינה לפיה הכלל הקבוע בסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 כי "לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו" אינו חל בנסיבות המקרה דנן לנוכח אופיו של ההליך. צו הפסקת העיסוק שעליו הורה בית המשפט לעניינים מקומיים נכלל במסגרת גזר הדין בעניינם של המשיבים; הוא נושא אופי עונשי, גם אם יש לו תכליות נוספות (השוו לענין פיצוי להבדיל מקנס, ע"פ 3190/13 זאדה נ' מדינת ישראל , פסקאות 10-6 (4.6.2013)); וככלל מדובר בצו בעל משמעות מרחיקת-לכת מבחינת המשיבים. ההחלטות השונות שאליהן הפנתה המדינה עוסקות בסיטואציות שונות לחלוטין, ולא מצאתי בהן תימוכין כלשהם לטענה כי אין הכרח לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה לעיכוב ביצוע צו הפסקת עיסוק.

5.

אשר על כן, הערעור מתקבל. הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע יוחזר לבית המשפט המחוזי אשר יחליט בה לאחר שיקיים דיון במעמד הצדדים. עד למתן החלטתו של בית משפט המחוזי יישאר צו עיכוב הביצוע הארעי על כנו.