פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
2509/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט ע' פוגלמן
המערער:
מיכאל ממן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בבאר-שבע, מיום 22.1.07, בתיק פל. 8116/06, שניתן על ידי סגן הנשיא נ'
הנדל
תאריך הישיבה:
כ"ד באב התשס"ז
(08.08.07)
בשם המערער:
עו"ד הכט ילון ; עו"ד לירון אוליאל
בשם המשיבה:
עו"ד יעל שרף
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
המערער קשר עם שניים אחרים לשדוד כסף ממינימרקט באילת. הם הגיעו למקום בשעה 04:25 כאשר הם נושאים עמם אקדח-מצת, אותו הצמידו לצווארה של המוכרת ודרשו ממנה למסור להם את הכסף. המוכרת גילתה תושייה והזעיקה את המשטרה, ובעקבות כך נמלטו המערער וחבריו על נפשם. בגין עובדות אלו יוחסו למערער עבירות של קשירת קשר לבצע פשע וניסיון לשוד בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיף 499(א)(1) ו-403 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
המערער הודה בפני בית המשפט המחוזי בעובדות המפלילות אשר יוחסו לו, אולם טען כי לא מתקיימות בעניינו "נסיבות מחמירות", הואיל ולא הוכח כי העבירה בוצעה בחבורה או שבמהלכה נעשה שימוש בנשק. לאחר שהצדדים סיכמו טענותיהם בכתב, החליט בית המשפט המחוזי להרשיע את המערער בעבירות אשר יוחסו לו, ובהמשך דן אותו ל-10 חודשי מאסר, ו-14 חודשים מאסר על-תנאי. נקבע כי המערער ישא במאסרו לאחר תום שרותו הצבאי.
הערעור מופנה כנגד הרשעת המערער ב"נסיבות מחמירות", וכן כנגד העונש שהושת עליו.
לא מצאנו בערעור כנגד ההרשעה ממש, ובאשר לעונש נטען בפנינו כי המערער הנו חייל צעיר, שטרם גיבש את זהותו העצמאית, ללא עבר פלילי, וששרות המבחן המליץ להסתפק בעניינו בגזירתו של מאסר בו יוכל לשאת בדרך של עבודות שרות. כן נטען, כי המערער הנו חלש אופי שנגרר אחר אחרים, וכל אלה יחד חייבו את המסקנה שכליאתו לא תיטיב עמו, ואף תסכל את אפשרות שיקומו.
במהלך הדיון בפנינו טען למערער עו"ד י' הכט, שעשה כל שניתן לטובת שולחו. ברם, גם לאחר שהאזנו לטיעון על-פה ושבנו ועיינו בנימוקי הערעור שבכתב, לא מצאנו מקום או עילה לשנות מן העונש. המערער וחבריו הפתיעו לפני עלות השחר אישה שעבדה בעסקה כדי למצוא שם את פרנסתה, ובאיומים של מה שנראה בעיני הזולת כאקדח, דרשו ממנה לפתוח את הקופה. אלו הן נסיבות שאולי אינן מן החמורות בתחום זה, אולם קשות הן לקורבן, וגם אם הסתיימו הפעם ללא נזק, היה זה לא משום שהמערער וחבריו חסו על קורבנם, אלא משום אותה תושייה שגילתה הקורבן שעשה שהצליחה להזעיק את המשטרה.
אפשר שהמערער ושותפיו לא גילו תחכום רב, ואפילו נהגו בשלומיאליות, אולם אלה הם עניינים שבית המשפט המחוזי נתן עליהם את דעתו, ומותר להניח שלו המצב היה שונה, היה העונש המושת על המערער חמור פי כמה.
נוכח האמור, דינו של הערעור להדחות, וכך אנו עושים.
המערער יתייצב לשאת במאסר במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ביום י"ב באלול התשס"ז (26.8.07) עד לשעה 11:00.
ניתן היום, כ"ד באב התשס"ז (08.08.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט