ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 2510/99
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' ריבלין
המערער : פלוני
נגד
המשיב ה : מדינת ישראל
ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין
של בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
מיום 11.3.99 בת.פ. 4007/98 שניתן
על-ידי כבוד השופטים נ' עמית ש' טימן
וג' קרא
תאריך הישיבה: ח' בשבט תשס"א (1.2.01)
בשם המערער: עו"ד א' רון
בשם המשיבה: עו"ד י' למברגר
פ ס ק - ד י ן
התביעה והסניגוריה הביאו בפנינו הסדר טיעון כתוב וחתום, על-פיו הננו מתבקשים לדחות את הערעור על ההרשעה בדין אך לקבלו לעניין מידת העונש ולהעמיד את עונש המאסר שנגזר על המערער בבית המשפט המחוזי על 12 (תחת 15) שנות מאסר, עשר-שנים וחצי מתוכן (תחת שתים-עשרה שנים) מאסר בפועל. ביסוד הסדר הטיעון ניצבת הכוונה להשוות את עונשו של המערער לעונש שנגזר על שותפו לביצוע העבירות, אשר חלקו בביצוע במעשה הקטלני היה גדול יותר מחלקו של המערער אך (להבדיל מן המערער) הודה בעובדות כתב האישום.
לאחר עיון בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי ובהודעת הצדדים על הסדר הטיעון הגענו לכלל מסקנה כי, בנסיבות העניין, יש לכבד את ההסדר.
לבקשתם המוסכמת של בעלי הדין הננו דוחים את הערעור על ההרשעה, מקבלים את הערעור על גזר הדין ומעמידים את עונשו של המערער על שתים עשרה שנות מאסר, עשר שנים וחצי מתוכן מאסר ממש (ומניינו מיום מעצרו, 6.1.98) ויתרת התקופה מאסר על-תנאי, והתנאי הוא כאמור בגזר-דינו של בית המשפט המחוזי.
ניתן היום, ח' בשבט תשס"א (4.2.01).
ש ו פ ט ש ו פ ט
ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99025100.
F05