ע"פ 2515/01 יחיאל דהן נ. מדינת ישראל

בשל תקיפת המתלוננת, איומים עליה והדחתה בעדות גזר בית המשפט המחוזי על המערער שתי שנות מאסר, אחת מהן בפועל וזולתה על תנאי. הערעור מופנה נגד חומרת העונש.

בנסיבות רגילות לא היינו רואים מקום להתערב בגזר הדין. אך נסיבות המקרה מצדיקות, לדעתנו, הקלה בעונש. בעקבות המעשים השתתף המערער בסדנה טיפולית למניעת אלימות במשפחה. מתסקיר קצין המבחן שהוגש לבית המשפט המחוזי - וכן מתסקירו המשלים של שירות המבחן שהוגש לנו - עולה בבירור, כי חל שינוי משמעותי בהתייחסותו של המערער למעשים. כן הוברר, כי נתחדשו יחסיו עם המתלוננת, ויחסיהם תקינים. בנסיבות אלו, בהתחשב בגילו של המערער, בזמן הרב שעבר מאז המעשים ובהמלצת שירות המבחן, יהיה זה, לדעתנו, מרחיק לכת לחומרה אם עונש המאסר שנגזר על המערער יישאר על כנו.

יצוין, כי מהערותיהן של כבוד השופטות אחיטוב-הרטמן ולידסקי בבית המשפט המחוזי עולה, שאילו שוכנעו כי השתתפותו של המערער בסדנה החינוכית אכן הניבה פרי וגרמה לשינוי מהותי בהתנהגותו, אף הן היו נוטות לייחס משקל גדול יותר לפן השיקומי. אך השופטות הנכבדות לא הבהירו, מה מנע מהן לקבל כמוכחת את התרשמותה החיובית של קצינת המבחן, שהמליצה על הסתפקות בעונש שאין עמו כליאה ממשית.

הערעור מתקבל. תקופת המאסר בפועל מועמדת בזה על שישה חודשים, שאם יימצא מתאים לכך יוכל המערער לרצותה בעבודת שירות. בהמלצת קצינת-המבחן, ובהסכמת המערער יועמד המערער בפיקוח שירות המבחן במשך שנה אחת שמניינה מהיום. עונש המאסר על תנאי שנגזר על המערער נותר על כנו.

הממונה על עבודות השירות יגיש לבית המשפט חוות-דעת גבי המערער תוך 30 ימים מהיום, ועם הגשתה יוחזר התיק להרכב למתן החלטה משלימה.