ע"פ 2518/10 מחמד זובידאת נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בין חאדר זובידאת (המערער בע"פ 3275/10, להלן: חאדר), לבין סמי זובידאת (להלן: סמי), היה סכסוך קודם במהלכו נדקר חאדר אשר סבר כי סמי הנו הדוקר. בתאריך 30.9.08 הגיע חאדר לביתו של סמי, וניפץ את השמשה האחורית ברכבו תוך שהוא מקלל אותו. בשעה 22:00 לערך של אותו יום התפתחה קטטה רבת משתתפים בין בני משפחתם של המערערים לאחדים מבני משפחתו של סמי, במהלכה תקפו מחמד זבידאת (המערער בע"פ 2518/10, להלן: מחמד) ועבד אלרחים זבידאת את אביו של סמי – מחמוד זובידאת, יליד שנת 1946 (להלן: המנוח). כתוצאה מתקיפה זו נפצע המנוח בפניו, ובהמשך החל עושה את דרכו לכיוון ביתו. או אז הגיע חאדר כשהוא נוהג במכונית, נסע לכיוון מקום הליכתו של המנוח, פגע בו, הפילו לכביש ודרס אותו, ונמלט בנסיעה מהירה. כתוצאה מפגיעה זו נגרמו למנוח חבלות רבות, ולאחר כשבועיים הוא נפטר בבית החולים.

המערערים הודו בעובדות האמורות, ובעקבות כך הורשע חאדר בעבירות הריגה ומעשי פזיזות ורשלנות, לפי סעיפים 298 ו-338 לחוק העונשין. מחמד הורשע בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות ואיומים, לפי סעיפים 334 בשילוב עם 335(א)(2), וסעיף 192 לאותו חוק. בהמשך נגזר דינם של המערערים – חאדר נדון ל-15 שנות מאסר, שתי תקופות של מאסר על-תנאי, והוא נפסל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה במשך 15 שנים. כמו כן, חולט הרכב עמו פגע במנוח. מחמד נדון ל-15 חודשי מאסר ושתי תקופות של מאסר על-תנאי. בית המשפט נמנע מלחייב את המערערים בתשלום פיצוי למשפחת המנוח, הואיל ובגדר הסכם פיוס שנערך בין הצדדים שולם סכום של 350,000 ש"ח.

המערערים משיגים בפנינו על חומרתו של גזר הדין, אולם גם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעונים על-פה, לא מצאנו כי הוכחה בפנינו עילה לשנות ממנו באופן דרסטי. שני המערערים חטאו באלימות קשה שהסבה למנוח חבלות. אולם חאדר לא הסתפק בכך, ותוך שהוא נוהג ברכב שעט לכיוון המנוח כאשר הוא מודע לסכנה הכרוכה בנהיגה זו, פגע בו, דרס אותו ומיהר להסתלק מהזירה. התנהגות נפשעת זו הנה ביטוי נוסף לאלימות שהשתלטה על חיינו, כאשר אנשים מן הישוב מחליטים לעשות דין לעצמם ולהימנע מפנייה לרשויות החוק. את מחירה של אלימות זו שילמו לא מעט בחייהם, ועל כן היה מצווה בית המשפט לתרום את תרומתו כדי למגר נגע זה, ולמצער, ולצמצם את ממדיו.

מנקודת השקפה זו לא מצאנו כי בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו של מחמד, ועל כן אנו דוחים את הערעור בע"פ 2518/10. מאידך, נראה לנו כי בעונשו של חאדר גלומה החמרת מה ביחס לרמת הענישה הנוהגת, ועל כן החלטנו להעמיד את תקופת המאסר בה ישא בפועל על 13 שנים. יתר חלקיו של גזר-הדין יעמדו בעינם.

מחמד זובידאת יתייצב לשאת במאסרו, ביום ל' באדר א' התשע"א (6.3.2011), עד לשעה 10:00, במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה.