פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ 254/02
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' ריבלין
המערער
:
מוחמד
בן עדנאן תורכ
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערעור
על החלטת בית המשפט המחוזי
תל-אביב-יפו
מיום 29.11.01 בת"פ
40313/99,
שניתנה על ידי כבוד השופטת
ב'
אופיר תום
תאריך הישיבה:
י"א
בסיון התשס"ב
(
22.05.02
)
בשם
המערער
:
עו"ד רובינשטיין מנחם
בשם
המשיב
ה:
עו"ד פורר-גפני
פסק-דין
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
המערער הועמד לדין בגין קשירת קשר לפרוץ לבנק המזרחי, לחדור לחדר הכספות של הבנק, לגנוב את תכולתן ולחלקה בין הקושרים. הפריצה בוצעה בפועל והקושרים הצליחו לגנוב את תכולתן של 127 כספות ובהן רכוש רב שכלל תכשיטים, אקדחים וכ2,500,000- דולר.
במסגרת עסקת טיעון הודה המערער כי קיבל לחזקתו חלק מאותו שלל שנגנב מן הכספות והורשע בעבירת קבלת נכסים שהושגו בפשע לפי סעיף 411 לחוק העונשין, תשל"ז1977-.
כחודש ימים לאחר הפריצה הגיעו חוקרי המשטרה לביתה של חברתו אז, כיום אשתו של המערער ובחיפוש בדירה גילו השוטרים בתוך קיר המטבח מאחורי הארון חבילות שטרי כסף בסכום של כחצי מליון דולר.
בית המשפט החליט כי דין הסכום האמור להימסר לידי התביעה שתחליט על החזרתו לבנק המזרחי או לחברת הביטוח, לפי העניין. על כך הערעור שלפנינו.
כל הטענות שהועלו על ידי הסניגור המלומד בבית משפט זה בכתב ובעל פה הועלו על ידו בפני בית המשפט המחוזי, נדונו על ידו וניתנה להם תשובה. הטענה המרכזית כנגד החלטתו של בית משפט קמא היא, כי לא היו בפניו ראיות מספיקות על מנת לקבוע כי מה שנמצא בקיר מטבח דירת האישה מאחורי הארון הוא חלק משלל השוד. התשובה לטענה זו מצויה בהחלטה המפורטת והמנומקת של בית המשפט שקבע את העובדות על פי חומר הראיות שהיה בפניו, על פי התרשמותו מן העדויות, על פי עובדות אובייקטיביות שלא היו שנויות במחלוקת, על פי הודייתו של המערער עצמו, אם כי הודה רק לגבי חלק מהסכום ועל פי היסקים לוגיים המתבקשים מן השכל הישר. החלטתו של בית המשפט המחוזי מקובלת עלינו על נימוקיה ולפיכך דוחים אנו את הערעור.
ניתן היום, י' בסיוון תשס"ב (21.5.02).
ש ו פ ט ת ש
ו פ ט ת ש ו פ ט