ע"פ 2550/03 זייד פארס נ. מדינת ישראל

השופט י' טירקל :

1.בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע את המערער – שהוא צעיר יליד 1978 – בעבירות של חבלה חמורה, תקיפה ואיומים, וגזר עליו עונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 30 חודשים וכן מאסר מותנה לתקופה של 24 חודשים. מדובר, בתמצית, בסכסוך בין בני שתי משפחות, שבמהלכו תקף המערער את המתלונן במכות אגרוף וכן דקר אותו על ידי מברג שהיה בכיס מכנסיו; הדקירות הצריכו אשפוז למשך ימים מספר.

המערער מערער על חומרת עונשו.

2.בהודעת הערעור עמדה באת כוח המערער על כך שהמערער הודה בעבירה, על מצבו הנפשי המעורער, על הנכות בשיעור של 75% שבה הוא לוקה, על הסולחה שנעשתה בין המשפחות ועל כך שהעונש חורג, לדעתה, מרמת הענישה המקובלת.

אין אנו מוצאים ממש בערעור. בית המשפט המחוזי נתן דעתו על השיקולים העומדים לזכותו של המערער, אך גם לא התעלם מההרשעות בעבירות אלימות שקדמו לגזר הדין. כמו כן נתן דעתו על כך שהתסקיר שהוגש על המערער לא היה חיובי. למותר להרבות דברים על החומרה שבה יש לנהוג בעבריינים אלימים כאלה שעל כך הביע בית משפט זה את דעתו לא אחת. סבורים אנו כי במקרה הנדון המתיק בית המשפט המחוזי את עונשו של המערער ככל שהיה ניתן. אין מקום להמתיק את עונשו עוד.

אשר למצבו הנפשי של המערער נחה דעתנו ששלטונות בית הסוהר נותנים דעתם על מצבו ומטפלים בו ככל שיש צורך בכך.

3. הערעור נדחה.