פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2563/97 שטרנהיים יעקב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · אחידות הענישה בעבירות סמיםערעור על חומרת עונש שהוטל בבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בהחזקת סם מסוכן ובניסיון לעשיית עסקה בסם, לאחר הודאתו, ונגזרו עליו שנתיים מאסר, מהן שנה לריצוי בפועל. בית המשפט דחה את טענתו להפרת אחידות הענישה, מאחר שהעונש שהוטל עליו היה הקל ביותר מבין שלושת הנאשמים ונשען על הבחנות ממשיות. הערעור נדחה.

העובדות

המערער הורשע, לאחר הודאתו בעובדות, בהחזקת סם מסוכן שלא בהיתר ובניסיון לעשיית עסקה אחרת בסם מסוכן. הוטלו עליו שתי שנות מאסר, מהן שנה לריצוי בפועל בניכוי ימי המעצר. המערער ערער על חומרת העונש.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הופרה אחידות הענישה ביחס לנאשמים האחרים בכתב האישום?
  2. 2.האם יש מקום להתערבות בעונש של שנתיים מאסר שהוטל לאחר הודאה בהחזקת סם מסוכן ובניסיון לעשיית עסקה בסם מסוכן?

הלכות

  1. 1

    פערי הענישה בין המערער לנאשמים האחרים מוצדקים, שכן המערער קיבל את העונש הקל ביותר מבין שלושת הנאשמים, וגזר הדין מבחין ביניהם על בסיס יסודות ממשיים

    ״מבין שלושת הנאשמים בכתב האישום הוטל על המערער העונש הקל ביותר, תוך שגזר הדין עומד על היסודות המבחינים בין המערער לבין הנאשמים האחרים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • אחידות הענישה
  • חומרת העונש
  • החזקת סם מסוכן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

2563/97

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד

השופט י' זמיר

כבוד

השופטת ד' ביניש

המערער

:

שטרנהיים

יעקב

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי

בת"א-יפו

בת.פ.ח. 290/96 מיום 16.3.97

שניתן

על ידי כבוד השופט נתן עמית

תאריך הישיבה:

ט"ז

בתמוז התשנ"ז

(

21.07.97

)

בשם

המערער

:

בעצמו

בשם

המשיב

ה: עו"ד

אורי כרמל

פסק-דין

המערער הורשע - לאחר הודאתו בעובדות - בהחזקת סם מסוכן שלא בהיתר ובנסיון לעשיית עיסקה אחרת בסם מסוכן. הוטלו עליו שתי שנות מאסר, מהן שנה לריצוי בפועל (בניכוי ימי המעצר). הערעור הוא על חומרת העונש. עיקר טענתו של המערער היא כי הופר הכלל בדבר אחידות הענישה. נחה דעתנו כי דין טענה זו להידחות. מבין שלושת הנאשמים בכתב האישום הוטל על המערער העונש הקל ביותר, תוך שגזר הדין עומד על היסודות המבחינים בין המערער לבין הנאשמים האחרים. לא מצאנו כי פערי הענישה אינם ראויים, ומטעם זה דין הערעור להידחות.

ניתן היום, ט"ז בתמוז התשנ"ז

(21.7.97) בפני המערער ועו"ד כרמל.

ה נ ש י א ש ו פ ט ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97025630.

A01

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1פערי הענישה בין המערער לנאשמים האחרים מוצדקים, שכן המערער קיבל את העונש הקל ביותר מבין שלושת הנאשמים, וגזר הדין מבחין ביניהם על בסיס יסודות ממשיים