ע"פ 2566/99 בנימין יהב נ. מדינת ישראל

במהלך שמיעת טיעוניהם של באי-כוח בעלי-הדין, שאלנום אם מוכנים הם להשאיר את הרשעתו של המערער על כנה, אך להמיר את עונש המאסר בפועל שהטיל בית-משפט קמא עליו לעונש בן שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

בא-כוח המערער הסכים לדבר, ובא-כוח המדינה השיב כי אם תישאר ההרשעה על כנה כאמור; בשים-לב לזמן הרב שעבר מאז האירוע הטרגי; לסערת הרגשות שהמערער נקלע אליה בעת האירוע; ולעובדה שחברו לסיור יצא זכאי בדין, נכון אף הוא להסכים להקלה בעונש כאמור. ראינו את ההסכמה בין באי-כוח בעלי-הדין כי טובה היא ואנו מאמצים אותה לנו.

על דרך העיקרון, העונש אשר הוטל על המערער בבית-משפט קמא בגין העבירה שהורשע בה אינו עונש חמור. בה-בעת, ובנסיבותיו המיוחדות של העניין סברנו כי ראוי אומנם לקבל את הסכמת באי-כוח בעלי-הדין.

אנו מחליטים אפוא לדחות את הערעור על ההרשעה ולקבל את הערעור על גזר-הדין. תחת העונש שהטיל בית-משפט קמא על המערער גוזרים אנו עליו עונש מאסר בן 18 חודשים, מתוכם 6 חודשים מאסר בפועל ו12- חודשים מאסר על-תנאי. התנאי הוא שהמערער לא יעבור תוך שנתיים אחת העבירות בהן הורשע בתיק זה.

אנו שוקלים אפשרות כי עונש המאסר בפועל ירוצה בעבודות שירות, ונבקש את חוות-דעתו של הממונה על עבודות שרות בענין זה. הממונה יגיש את חוות-דעתו לבית-המשפט תוך 30 יום ולאחר קבלת חוות-הדעת נכריע בשאלת עבודת השירות.

היום, י"ח באדר תשס"א (13.3.2001).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

99025660. G08