פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2595/17 יצחק וקנין נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · עבודות שירות וחריגות בעונש מאסר בפועלערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע לעניין רכיב המאסר בפועל

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל ערעור על רכיב המאסר בפועל בגזר דין שהוטל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. נקבע כי הסכמת הצדדים אינה מספיקה לבדה, אך בנסיבות חריגות של שיקום מוצלח לאורך שנים, יש להעדיף שישה חודשי עבודות שירות על פני המאסר שנפסק. נוסף צו מבחן ופיקוח לשנה וחצי.

העובדות

המערער היה תחת פיקוח שירות המבחן תקופה ארוכה, ונערכו שבעה תסקירים. הליכי השיקום הצליחו גם לאחר גזר הדין. המדינה תמכה בקבלת הערעור ובהטלת שישה חודשי מאסר בעבודות שירות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בגזר הדין ולהמיר את המאסר בפועל לשישה חודשים בעבודות שירות בשל נסיבות חריגות של שיקום
  2. 2.האם הסכמת הצדדים לתוצאה העונשית מצדיקה קבלת הערעור

הלכות

  1. 1

    הסכמת הצדדים לתוצאה העונשית אינה מביאה כשלעצמה לקבלת ערעור, והדבר נבחן לגופו

    ״אין בהסכמת הצדדים, כשלעצמה, להביא לקבלת ערעור.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    במקרה חריג בו הליכי השיקום הצליחו, האיזון הכולל נוטה לאי הטלת מאסר שנפסק, בהתחשב בהתמסרות לפיקוח ובתוצאותיה

    ״נוכח כל האמור, יש היגיון בעמדת באת כוח המדינה, לפיה האיזון הכולל במקרה זה נוטה, גם מבחינת האינטרס הציבורי, לאי הטלת המאסר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערעור
  • גזר דין
  • מאסר בפועל
  • עבודות שירות
  • שירות המבחן
  • שיקום
  • עיקרון ההלימה
  • תיקון 113
  • נסיבות חריגות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

2595/17

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

כבוד השופטת ע' ברון

כבוד השופט י' אלרון

המערער:

יצחק וקנין

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו

של בית המשפט המחוזי באר שבע בת"פ 45156-04-15 שניתן על ידי כבוד השופט א'

ביתן

בשם המערער:

עו"ד גיא זהבי

בשם המשיבה:

עו"ד מירי קולומבוס

בשם שירות המבחן למבוגרים:

גב' ברכה וייס

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.

מונח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"פ 45156-04-15, כבוד השופט א' ביתן ), ביחס לרכיב המאסר בפועל לתקופה של שנה. באי כוח הצדדים הגיעו להסדר בערכאה קמא, שרק בשלב מאוחר יותר כלל את הסכמת המדינה לתוצאה העונשית, לפיה המערער ירצה עונש מאסר בפועל בעבודות שירות לתקופה של שישה חודשים. אף בערעור עמדת המדינה היא כי יש לקבל את הערעור, ולהטיל על המערער את העונש האמור.

אין בהסכמת הצדדים, כשלעצמה, להביא לקבלת ערעור. הדבר יבחן לגופו תוך מתן משקל ראוי למלוא השיקולים. בענייננו, העונש שגזר בית המשפט על המערער איננו חמור. ואולם, בבחינה האם יש מקום להתערב בגזר הדין, יש לתת את הדעת לנסיבות החריגות של המקרה.

2.

המערער מצוי בפיקוח שירות המבחן תקופה ארוכה, במהלכה הוגשו שבעה תסקירים. על פי החומר, הליכי השיקום הצליחו והניבו פרי. כך גם בתקופה לאחר מועד מתן גזר הדין על ידי בית המשפט המחוזי. אגב, דחינו את מתן פסק הדין בתקופה מסוימת גם כדי לוודא שלא חל כל שינוי במגמה זו. נוכח כל האמור, יש היגיון בעמדת באת כוח המדינה, לפיה האיזון הכולל במקרה זה נוטה, גם מבחינת האינטרס הציבורי, לאי הטלת המאסר שנפסק, תוך שהמערער ימשיך להיות תחת פיקוח לתקופה ארוכה, על פי המוסכם.

אף שניתן להבין את הסתייגויות בית המשפט המחוזי, ממידת האחריות שהמבקש קיבל על עצמו במועד גזר הדין; נכון להיום מעשיו, התמסרותו לפיקוח והתוצאות מכך, מחלישים את עוצמת ההסתייגויות האמורות. לסיכום, זהו מקרה חריג ויש להתייחס אליו בהתאם, אף לפי עיקרון ההלימה הקבוע בתיקון 113 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

3.

סוף דבר, הערעור מתקבל. עונש המאסר בפועל יעמוד על שישה חודשים אותם ירצה המערער בעבודות שירות במועצה הדתית באשדוד, החל מיום 16.7.2018. עליו להתייצב במקום לא יאוחר מהשעה 08:00 באותו היום, כשבידו תעודת זהות, לשם תחילת ריצוי עונשו. יתר ההוראות העונשיות בתוקף, ולהן יתווסף צו מבחן ופיקוח לתקופה של שנה וחצי החל מהיום.

עותק מפסק דין זה יומצא לממונה על עבודות שירות.

ניתן

היום, כ"ט בסיון התשע"ח (12.6.2018).

ש ו פ ט

ש

ו פ ט ת

ש ו פ ט

את

הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שבי. שלב הנוכחי,

על מעצרו של המשיב עד תום ההלי

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הסכמת הצדדים לתוצאה העונשית אינה מביאה כשלעצמה לקבלת ערעור, והדבר נבחן לגופו
  2. 2במקרה חריג בו הליכי השיקום הצליחו, האיזון הכולל נוטה לאי הטלת מאסר שנפסק, בהתחשב בהתמסרות לפיקוח ובתוצאותיה